קראתי (לא זוכרת איפה)- ואימצתי את הדעה- פינוק זה מצב שבו מבוגר עושה בשביל הילד משהו שהוא מסוגל לעשות בעצמו, למשל אם את נועלת לו נעליים/ מלבישה אותו כשהוא בגיל שהוא מסוגל לעשות זאת בעצמו, או מביאה לו צעצוע שנמצא בהישג ידו בגיל שהוא כבר יודע לזחול אליו וכ'. מאחר ובגיל 4 שבועות בתך לא יכולה לעשות עדיין בעצמה דבר, לא מסוגלת להרגיע את עצמה, להרדים את עצמה,לגרום לעצמה לתחושה נעימה וכו' היא זקוקה לך בשביל כל אלו ,זקוקה לחום ולאהבה שלך- בשום פנים ואופן זה לא פינוק!!! מנסיון, גם הילד שלי היה בחודשים הראשונים כל הזמן בידיים, מאוד לא רגוע, היה ישן רק בידיים שלי,כל הזמן היה צריך להעסיק אותו, והיום בגיל חצי שנה הוא כל כך שונה, למשל מסוגל לשחק הרבה זמן לבד עם עצמו. זה משתנה באמת, רק סבלנות. ותהני מהזמן הזה שהיא צמודה אליך, מהליטופים והחיבוקים, כי ככל שהם גדלים הם רוצים בכך פחות ופחות. אני כבר מסתכלת בגעגועים לכך שהוא היה מתרפק עלי שעות והייתי מלטפת אותו והרגשתי איתו יחידה אחת של אם-בן.
|
תוכן התגובה:
|