|
22/1/2004 21:54
|
פולינה
|
מאת:
|
|
ליאתיתי
|
כותרת:
|
(חייבת להגיד שכבר ה-מ-ו-ן זמן לא כתבתי כאן שומדבר שלא קשור לדיאדה... אבל הייתי חייבת הפעם).
מזהה את עצמי לפני שנה בתוך המילים שלך. את הרגעים האלה של ה-נו כבר, תסיימי לינוק. את חוסר הנעימות. את היעדר הנינוחות. זה מה שהביא אותי לגמ"ל ומשם למה שראתי אז: "קביעת גבולות יחסי ההנקה" שלי עם יובל. אני מעתיקה לכאן קטע שכתבתי אז:
קודם כל - זה אפשרי. צריך רק להחליט. שנית, בגיל שנה וחצי, באמת אין שום סיבה שמי מהצדדים (אבא-אמא-פעוט) יסבול מההנקה. דווקא עכשיו זה אמור להיות קל ופשוט ובשום אופן לא מעיק. נדמה לי שענת ב. אמרה את זה פעם (ואם לא כאן, אז כנראה באחת השיחות שלנו) - גם בהנקה, כמו בכל דבר בגיל הזה, יש עניין של גבולות. ואין שום סיבה שלא נציב אותם או נאכוף אותם, אם אנחנו מרגישים שזה הופך למשהו בעייתי או גורם מתח. חשוב-חשוב להניק, אבל חשוב גם שזה לא ישתלט לנו על החיים. בשבועיים האחרונים, כשקבעתי לעצמי וליובל את 'גבולות יחסי ההנקה' החדשים שלנו, שאלתי את עצמי כקו מנחה: אם לא היה מדובר בהנקה - אלא בבקשה אחרת - האם עדיין הייתי מגיבה באופן אופן? מצאתי שאין כמעט תחום שבו אני תמיד, בכל מקום, ובכל זמן נענית לה מיידית כמו בהנקה. זה כמובן מאוד אינדיווידואלי, אבל מבחינתי, כמו שלא אוכלים במיטה,לא מטפסים על הספה עם נעליים, לא נכנסים לארגז של החתולה וואט אבר הגבולות שלנו בבית, ככה לא יונקים בכל מקום ובו-ברגע שיובל מבקשת. אז נכון להיום, יש לנו כסא נדנדה בחדר של יובל והוא המקום היחיד שבו יונקים. ואם כשיובל מבקשת לינוק, באותו רגע לא מתאים לי, אני אומרת לה שכרגע אמא מדברת בטלפון (למשל) ובעוד כמה דקות נלך לחדר והיא תקבל ציצי. או אם נמצאים בגן השעשועים ולא מתאים לי להניק בחוץ כי קר לי או מכל סיבה אחרת, אני מסבירה לה שאם היא רוצה לינוק אנחנו צריכות לחזור הביתה ושואלת אותה אם היא מעדיפה להשאר לשחק או לחזור הביתה לינוק. ואגב, זה גם שיעור מצוין בדחיית סיפוקים.
טוב, זה היה אז - וזה עבד. אחרי הגמ"ל ואחרי שהחלטתי שמניקים רק בכורסה בחדר של יובל הצטמצמנו לשלוש הנקות ביום - בוקר, אחרי הגן ולפני השינה. אחרי כמה חודשים הורדתי את ההנקה של אחה"צ דרך זה שפשוט לא חזרנו הביתה אלא נשארנו לשחק בחוץ ו"דילגנו" על השלב שבו הציצי משמש כאמצעי מעבר מהגן אל הבית. אחרי עוד כמה שבועות הורדתי את ההנקה שלפני השינה (שחשבתי שתהיה הכי מסובכת, אבל לא). הקפדתי על ארוחת ערב טובה ובניתי טקס שינה חדש, בלי ציצי, עם בקבוק של חלב סויה - טקס שעובד עד היום. עם ההנקה האחרונה נשארנו עד גיל 25 חודשים היתה הנקת הבוקר (מטעמי נוחות שלי לחלוטין -לא היה לי כוח לקום מהמיטה כל כך מוקדם והתאים לי מאוד שהיא באה אלי למיטה לינוק ויכלתי להמשיך לישון עוד חצי שעה). ברגע שהחלטתי שדי לי, פשוט הייתי קמה ביחד עם יובל למטבח, להכין תה או "שוקו" (חלב סויה) וזהו. קצת קיטורים, כמה ימים ולא יותר וזהו. כך שבטח, אפשר להניק רק 3 פעמים, פעמיים או פעם אחת ביום. כל הרעיון הוא, כמו שלירון אמרה, להציע תחליפים. אם ההנקה בבוקר מציקה לך תמצאי לה תחליף - תה, חלב סויה, מים - משהו לפתוח את הבוקר ותיצרי לכן טקס בוקר חלופי להנקות. אולי אבא של שי-קי יכול להשתלב כאן ולהפוך את הבוקר למשהו שלו איתה? סתם רעיון, לא יודעת איך הבקרים נראים אצלכם. לכל אחת מההנקות אפשר למצוא תחליף וברגע שהוא יהיה קבוע ויהפוך למן טקס קטן - זה יחליף מבחינתה את ההנקה.
טוב, אני מניהח שהבנת את הרעיון. בכל מקרה - מאחלת לך המון כוח ונחישות אם את מחליטה ללכת על זה (וגם על הדברים האחרים שזהר דיברה עליהם).
נשיקות
פולינה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|