מניסיוני בשני קיסריים, עם השוואה ביניהם (הראשון-לא טוב והשני - מצויין מניסיוני האישי), מאוד מאוד חשוב לשוטף את איזור הצלקת ל-פ-ח-ו-ת שלוש פעמים ביום וחשוב עוד יותר - לנגב היטב. בקיסרי הראשון שלי לא הקפדתי על שטיפות מרובות (שלא נדבר שאחרי המקלחת היומית האחת שעשיתי גם לא הקפדתי ממש לייבש), וזה היה עוד אחת מהסיבות לזיהום גדול שעברתי, לכן בשני, הקפדתי מאוד וההחלמה היתה קלילה.
כמה שזה קשה ונראה בילתי אפשרי, לקום מהמיטה לא יאוחר מ-12 שעות אחרי (בטוח ינחו אותך לכך) ותיזכרי שזה נורא קשה ברגע שאת רוצה להתרומם-אבל לא לוותר!!! זה מאוד חשוב להחלמה ולתיפקוד שוטף אחר כך. גם בנקודה זו בראשון ישבתי כמו מומיה במיטה ולא רציתי לקום מהמיטה, ובשני-בערב הניתוח (נותחתי בבוקר), כשקמתי מהמיטה והתחלתי לצעוד, תירגלתי (בהדרגתיות) הליכה, וכבר אותו הערב הלכתי לתינוקייה בכוחות עצמי והיה מעולה.
לגבי הגילוח העצמי-אני קצת חולקת על קודמותיי, יכול להיות שזה צירוף מיקרים, אך שוב, בניתוח הראשון גילחתי לבד, ואחר כך קראתי שאם מגלחים לבד והפער בין מועד הגילוח לניתוח גדול (מספיק יום) אז יש סיכוי לזיהום, לכן בשני, כבר כן נתתי לאחות לגלח לי והיא עשתה את מלאכתה בסדר גמור-והתוצאות כבר ידועות. בשביל ההרגשה הטובה, להוריד שערות מכל מקום אחר בגוף בשביל ההרגשה שלך, אך לא משם (זה עבד טוב אצלי בכל אופן)
לתת כמה שיותר לאיזור להיות מאוורר (זה נשמע נורא מצחיק) אבל שוב בניתוח השני שכבתי אחרי כל שטיפה, בלי תחתונים מתחת לכותונת, שיתפוצץ כל העולם, אף אחד לא ידע ונתתי כך לאיזור להתאוורר.
שיהייה המון בהצלחה, שיעבור בקלות ורק טוב!
|
תוכן התגובה:
|
