הי, לא תיארתי לעצמי שאני יוצרת תחושה של ניכור, של התנשאות.
ממש לא.
לא קל לקרוא את מה שכתבת.
הייתי שמחה אילו יכולנו להמשיך להתכתב במייל , או לדבר בטלפון- תמיד רוצה ללמוד- ולא במקרה כתבתי- "תספרו לי במה אני טועה".
לנקודות שהעלית:
1. טעויות הקלדה וכתיבה לא מאורגנת. כן, צרה צרורה. א. לא למדתי הקלדה, אני מקלידה בשתי אצבעות, וממהרת, ולא בודקת הגהה. צרה מאד גדולה- בהחלט מפריעה לשיווק.
ב. הבלאגן בכתיבה- משום שאני כותבת כמו שאני מדברת, ולא כמו שאני כותבת מאמר או מכתב, אני לא חושבת על הניסוח,לכן זה יוצא רע, אני צריכה לחשוב על ההערה שלך- כיצד לגדול בתחום הזה. זה לא קשה- אני צריכה פשוט להפסיק לרוץ...
2.כאשר כתבתי על אותן אמהות שסירבו לעזור- התייחסתי רק לאותן אמהות שפנו לקבל עזרה,לא לכלל האמהות.
אינני חושבת שכולן צריכות להסכים איתי ועם החזון שלי.
אני יודעת שיש דרכים אחרות למצוא מסגרות, מטפלות אישיות- אבל, ישנם גם רבים/ות שכן זקוקים מאד למה שאני עושה- שהעמותה עושה(אני לא לבד).
3. אולי אם תכנסי לאתר של העמותה, ותקראי את המאמר שכתבה עבורנו אורית גודקאר, תביני למה נושא ההדרכה כה חשוב, כה ברור לי,לאורית, לאנשים שגדלו על ברכי מושג ההדרכה.
אין בכך התנשאות, אין בכל שלילה של בעלת המשפחתון הנהדרת שאתם זכיתם להכיר ולהנות מהטיפול שלה.
מהחומר ששלחתי לך, לא היית מסוגלת להבין מהי הדרכה, אלא אולי לקבל מושג על מה מדברים.
4. הערב התקיימה פגישת הדרכה. הנושא המרכזי היה: זהוי רגשות המטפלת כלפי הפעוט, ובירור מהיכן נובעים רגשות אלה, בעוצמה כזו.
5. רעיון הפליירים היה של חברות העמותה- אני לא יחידה במערכת. לא חשבנו שזו עבודה. חשבנו שאם במקרה, ויש לך בתיק כמה פליירים, וראית מכונית עם כסא תינוק- תניחי על המכונית את הפלייר. הצעה תמימה-למעורבות הורים שאכפת להם. מי שלא ירצה- במילא לא יעשה.
אני יודעת על הורים שעזרו למפעיל המשפחתון לתלות פליירים בכל מיני מקומות- כדי שהמשפחתון שלו יגדל ויצליח. זה היה להם מאד חשוב.
כתבת עוד הרבה דברים חשובים, אבל מאחר וההודעה שלך נמצאת מאחורי הודעתי- איני יכולה לחזור לקרוא אותה, וחבל.
בכל מקרה, תודה רבה.
לא רוצה להשאר עם טעם רע,רוצה משהו בונה ולא רק "כועס"(כך הרגשתי..). האם יש לך כוח/רצון/זמן להמשיך-לא בפורום?
המייל שלי מופיע תחת השם שלי.
דסי אשר
www.hevdel-paot.org.il
|
תוכן התגובה:
|