אנחנו גם הפסקנו לינוק בגיל 8-9 חודשים. עד אז, נוני היתה נרדמת לה בכיף על הציצי, מלטפת וצוללת לה לעולם החלומות... את הציצי החליף בקבוק לפני השינה. אבל, בניגוד לציצי, בקבוק נגמר בסופו של דבר. והיא גם היתה גומרת אותו מהר יותר מאשר את היניקה של הלילה. בד"כ אחד מאיתנו שוכב איתה במיטה שלנו, בזמן שהיא אוכלת את הבקבוק. אחרי סיום הבקבוק, יש עוד 10 דקות של מישמושים, בחושך כמובן, ואני מספרת לה את 5 בלונים שהיא כל כך אוהבת, וגם איזה שיר שהיא רוצה. אחרי זה, אנחנו עוברות לחדר שלה, לבדוק איפה נחשי ופילי ודובי וחיפושית (האהובים שלה, שמחכים לה כל יום במיטה...). בד"כ היא קצת מוחה בשלב הזה, אבל אני ישר מסיתה לה את התשומת לב לכיוון הבובות במיטה, והיא מלטפת, ומשחקת איתם קצת. יש לה גם בובה כזו שמושכים והיא מנגנת, והיא גם אוהבת להפעיל אותה. ואני בד"כ איתה כמה דקות, ואז, כשרואה שהיא מסתדרת לה במיטה, אני אומרת לה שאמא הולכת רק לרגע, ותיכף חוזרת. היא קצת מוחה, אבל אחרי שניה היא חוזרת לעיסוקיה. ואני באמת חוזרת כששומעת שהיא כבר צריכה אותי. בד"כ זה : אמא, אמא? אז אני באה. מלטפת, משכיבה, שרה שירים, כמה דקות ושוב הולכת. או, שכשאני רואה שהיא עייפה מאוד, אני יושבת לידה ושרה ומלטפת, עד שהיא נרדמת.
אני מאוד לא בעד להשאיר אותה לבכות לבד במיטה. זה נראה לי אכזרי. אני גם לא משאירה אותה לבד עם הבקבוק במיטה. אני תמיד חושבת איך לי הכי נעים להירדם. לא אוהבת להירדם בבכי. לא אוהבת שהמיטה נרטבת מהבקבוק והיא אח"כ ישנה על זה. לפעמים היא בהחלט בוכה יותר. אבל גם אז, אני נותנת לה קצת לבכות - לרוב כשאני שם איתה בחדר. גם לי יש חברה ששמה את הבת שלה במיטה לבד, עם בקבוק ומוזיקה, והיא נרדמת לבד. לא, אני ממש לא רוצה שככה יהיה אצלינו. לי, למשל, זה חלק מאוד נעים של היום, כשאנחנו שוכבות במיטה ומדברות ושרות ומתלטפות. מדהים. זה נכון שיש גם קטעים של בכי, אבל הם לרוב לא נהפכים להיסטריה. אני משתדלת עם כמה שיותר סבלנות להגיע להשכבה. זה נכון, אמא 11 מופלאה, שעם שני ילדים או יותר, כבר לא אוכל לנקוט בדרכים שאני פועלת עם ילדה אחת. אז תזכירי לי לשאול אותך איך את עושה את זה כשאהיה עם עוד ילדים... ואת בכלל מדהימה. לא ברור לי איך את עושה את זה, אבל אני מעריצה!!! (רונה, סליחה על הגלישה מהנושא...).
זהו רונה, אני מקווה שיכלתי לתרום קצת לעזרתך. אני אמשיך לעקוב אחרי הדיון ולקבל עוד רעיונות.
שלך,
נני
|
תוכן התגובה:
|