9/10/2001 00:25
|
עידית
|
מאת:
|
ורה עוד קצת זה יתחיל להכנס לאיזה מסלול
|
כותרת:
|
בשאיפה לגיל חודשיים פלוס מינוס. ילד זה עסק לא קל, בעיקר שחולים, מתחילים שיניים, אוכל חדש (הנה אני חזרתי אחרי שמגיל חודשיים ישניתי נפלא להתעורר כמה פעמים שוב). ארז כמעט בן 7 חודשים מתעורר לאכול באמצע הלילה, למוצץ, לעיתים רחוקות חם לו מהחימום אז מים, משחה לשיניים שבוקעות. הסיפור הזה נגמר איפשהוא בגיל שנתיים. ואז מתחילה נדידת העמים למיטת ההורים כי רוצים אמאבא, בגיל שלוש פלוס פחדים והלאה השד יודע מה. אני למדתי שאם לוקחים הכל באהבה זה נהפך ליותר קל. אני זוכרת שעם הגדולה כל הזמן קיטרתי מתי זה יגמר וכל השכמה בלילה נראתה לי סיוט. אם את קמה בלילה לא חובה כבר להחליף טיטול (רק אם הוא מסריח...) לא להדליק אור, רק מנורה קטנה במסדרון או בחדר. לחפש את המינימום שיפריע להם. יש ימים טובים ויש יותר קשים. מבטיחה לך אבל שנשיקה חיבוק וכל התקדמות תגרום לך כזה אושר, שגם אם בחמש בבוקר הוא מחייך ורוצה לרקוד לפעמים, את תחייכי תתני לו נשיקה ותגידי שהתינוק הזה זה המתנה הכי טובה שקרתה לך אי פעם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|