אסתי יקרה,
הבוקר אני הולכת עם נאור לחיסון המחומש של גיל חודשיים הוא אמנם כבר כמעט בן 4 חודשים אבל החיסון נדחה בגלל שהוא היה קצת מצונן והאמת ששמחתי כל פעם לדחות את החיסון.
אני בלחץ אטומי מהנושא גם אני קוראת הרבה על הנושא ומתענינת, נאור הוא בני הבכור ואין לי ניסיון בנושא יש לי אחיינים בגילאי 9-15 ואני יודעת שאחיותי חיסנו בלי לחשוב הרבה (ואולי טוב שכך) בטיפת חלב ולא את החיסון הפרטי כי לא היתה מודעות כולם חיסנו וזהו.
יש לי בן דוד שיש לו ילד בן 5 עם אוטיזם קשה מאוד, מה שאני יכולה לאמר לך מניסיון שלהם זה שיודעים מעט מאוד על האוטיזם וגורמיו ואין אף תאוריה חד משמעית שיש קשר בין חיסונים לאוטיזם, גם לא יודעים אם זה גנטי למרות שהסטטיסטיקה אומרת שיש הרבה משפחות עם 2 אוטיסטים לא עלינו, אוטיזם לא מזהים בהיריון ולצערי גם אין כל כך טיפול לבעיה.
בכל אופן הדברים כל כך לא ברורים. אני הולכת הבוקר בלב כבד ובפחד לחיסון (הפרטי כמובן) ומקווה בכל לבי שנעבור אותו בשלום כמו רוב רובה של האוכלוסייה.
עוד לא קראתי את חוברת "הורים וילדים" האחרונה עם הכתבה המדוברת.
רופא הילדים שלנו מאוד חד-משמעי בנושא ולא "נותן" הרבה אופציות הוא אמר לנו גם שבמשרד הבריאות יש נתונים על תמותה רבה בתקופה האחרונה של ילדים שלא חוסנו.
זה כמו שבהיריון בצעתי דיקור מי שפיר, גם במקרה הזה העדפנו לקחת את הסיכון של לעשות מאשר לא לעשות.
בהצלחה לכולנו
ושלא נהיה חלק מהסטטיסטיקה
דניה ונאור
|
תוכן התגובה:
|
