בפחד וחרדה מסויימת, מהעזיבה ומבכלל, אני מתחילה מחר להעסיק מטפלת, וחוזרת ללמוד, אחרי שבוע נסיון שמבחינה "אוביקטיבית" היה בסדר גמור. היא חמה (כנראה), אוהבת (לפחות לידי), נעימה (כשאני בסביבה) ואחראית (לידנו). אבל אמא'לה, איך היא תהיה כשאנחנו לא נהיה בסביבה? אני נורא נורא בלחץ מההסתגלות שלו ושלי למצב החדש, בו היא תהיה איתו 3-4 ימים בשבוע. (ביתר אני אמשיך להיות איתו). שבוע שעבר הוקדש להיכרות שלהם בה הייתי בבית יחד איתה. השבוע מוקדש לנסיונות עזיבה שלי, כי בשבוע הבא מתחילים הלימודים. מה חשוב לסכם איתה? איך נפתרים מהפחד שמא היא לא תיתן לו את המענה הנכון למצוקות, לפחדים, לצרכים הכל כך אישיים שלו? איך לעזאזל הוא ירדם בלי ציצי בצהריים?
על מה כדאי לשים לב מנסיונכן? אני כל כך מודאגת, למרות ששוב, אוביקטיבית הכל נראה טוב. אמא'לה...כמה היתי רוצה להיות איתו כל הזמן. שבעה חודשים מאז שנולד ולא נפרדתי ליותר משעתיים.
|
תוכן התגובה:
|