ולא מי שפיר, לדוגמה. בדיוק שבוע שעבר דיברתי עם הרופא שעשה לי מי שפיר, וסתם שאלתי אותו על מי הוא ממליץ לסיסי שיליה (כי לקראת מחצית ההריון התברר לי שגם אני וגם בנהז"ש נשאי סיסטיק פיברוזיס, ולכן החלטנו שלהבא צריך סיסי שיליה), ואז הוא שאל אותי את השאלה שאני שואלת אותך: למה סיסי שיליה?
וזאת כמובן לאור הסטטיסטיקות הפחות מחמיאות של הבדיקה, בכל הנוגע לאחוזי ההפלה.
הרופא הסביר: בואי ואתן לך שתי דוגמאות קיצוניות. האחת של מישהי שמנסה כבר שנים על גבי שנים להיכנס להריון והנה אחרי 15 שנה היא הצליחה ורוצה לברר שאין מומים. ומצד שני מישהי עם ארבעה ילדים, שפתאום גילתה שהיא ובעלה נשאים של איזה גן נאחסי. אצל הראשונה, שהחזקת ההריון היא הדבר הראשון עבורה, יש היגיון בביצוע מי שפיר, על עגמת הנפש האפשרית במקרה של הפלה מאוחרת. לשניה, שגילוי מוקדם של בעיות הוא חזות הכל עבורה, יש היגיון בסיסי שיליה.
אני אמרתי לו, שלמרות שיש לי רק ילדה אחת, אני מרגישה קרוב יותר לזו עם הארבעה ילדים. מצב נפשי. איפה את?
|
תוכן התגובה:
|