את טוענת ש "צריך גם להאמין כי חוסר אמון וחרדות גורמים לחולי". צריך? את לא מתכוונת "מותר להאמין" או "לגיטימי להאמין" או "אני מאמינה"?
את גם אומרת ש "אפשר תמיד להמשיך להקשיב לרופאים ולהרוס בעקביות את מערכת החיסון". את מתבטאת בלהט של מורדת אמיתית, אבל התנגדות לשימוש מיותר באנטיביוטיקה זה ממש לא רדיקלי. במשך השנים האחרונות הקשבתי בתשומת לב להוראות של כמה רופאים, ביניהם שלושה רופאי ילדים שכל אחד מהם טיפל בילדים שלי במשך תקופה של 1-4 שנים. בשביל חום, דלקות אזניים, ברונכיט, אפילו דלקות גרון, שמעתי מהם שוב ושוב את ההוראות לשתות הרבה, לנוח, לקחת אקמול (אסון - אני יודעת). הם *כמעט אף פעם* לא מציעים אנטיביוטיקה. גם לא תרופות אחרות חוץ מאקמול (אני מודה שהם מאד מתלהבים מאקמול). אלה רופאים קונבנציונליים לחלוטין.
גם כשנותנים מרשם לאנטיביוטיקה (שוב - זה נדיר מאד), אני מחכה לפני שאני נותנת כי רוב המחלות עוברות לבד ומהר. ובאמת, הילדים שלי תמיד מבריאים. בלי דיקור, הומאופטיה, נרות הופי, פרופוליס וכד'. לרובנו יש מערכת חיסונית אפקטיבית מאד. למרות הפופולריות של מוצרי בריאות מכל הסוגים, אנחנו לא באמת זקוקים ליוחר מתזונה נכונה ונקיון כדי להיות בריאים בד"כ.
|
תוכן התגובה:
|