לדעתי העניין כולו טמון בכן, ככל שתהיינה יותר החלטיות ובטוחות שזה מה שאתן רוצות, זה יעבור לצד השני, אולי בלי לדבר על זה אפילו. לילד השמיני שלי קראתי ברק. (ברק בן אבינועם בתנך, וגם אצלנו!!!) וזה השם שרציתי לתת מהילד הראשון!!! אז איך זה לא הצלחתי? אכן כל השנים היתה החלטה משותפת (אצלנו מחודש חמישי בערך כבר יש שם) ואבוש ראה בזה סתם גימיק. אבל בהריון של ברק, הייתי מאוד החלטית ואמרתי פחות או יותר: אני סוחבת 9 חודשים, אני סובלת צירים, אז אני מחליטה. וכך היה. וביום(ששי) שהוא נולד, פתחנו את ההפטרה של אותה שבת ולמרבה הפלא... "ותשר דבורה וברק בן אבינועם"
|
תוכן התגובה:
|