אני חושבת שהציטוט שהביאה נורית של ניצן לגבי היכרות וניפוץ סטריאוטיפים מאד מסביר אותי, ואני מתנצלת אם יצא קצת מבולגן.
אני דתיה, את זה רובכן יודעות (אני חושבת). כשהייתי בת 13 הכרתי בחור מ-ק-ס-י-ם מהרדיו במסגרת עבודה לביה"ס ואפילו קצת הערצתי אותו... כשהייתי בת 14 או משהו כזה הוא יצא מהארון בפומבי (הוא היה אז די מפורסם בארצנו הקטנטונת). היינו חברים טובים וכל מיני אנשים סביבי באו לספר לי איזה מושחת הוא. האמת שלא ממש הבנתי על מה הם מדברים כי ממש לא ידעתי מה זה הומוסקסואליות. שוחחתי איתו וניסיתי להבין מה קורה פה. הוא הסביר לי (בעדינות רבה) וזה נשמע לי מוזר עד מאד, אבל ידעתי שהוא חבר שלי ושהוא אדם מקסים, אז זה לא ממש שינה לי (בעצם, זה רק עזר לי בהמשך כי ידעתי שאני לא צריכה לחשוש ממנו, וכשניתקתי קשר עם מכריי מהמין הגברי המשכנו להיות חברים).
בתיכון למדתי באולפנא ולא הסתרתי את הקשר איתו- מה גם שנסעתי לבקר אותו ברדיו ובהמשך אף הצטרפתי לצוות התכנית- זה גרר המון תגובות הומופוביות מכל הכיוונים ואף תמהון גדול עליי; את, הדוסית של המשפחה/ הכיתה מסתובבת עם אנשים "כאלה"?!! ואני, שממש לא הבנתי על מה המהומה (בסדר, זה אסור- גם לנסוע בשבת אסור ואף אחד לא נדהם מכך שיש לי חברים לא דתיים...) ניהלתי מערכה ארוכה וקשה מול המחנכים שלי, מול החברות שלי, מול המשפחה שלי, ואני מאד גאה לספר שרוב מי שסבב אותי באותה תקופה ויתר אט אט על דעותיו ההומופוביות.
הומופוביה, כך אני מאמינה, נובעת מבורות. זכיתי להמלט ממנה ולמלט ממנה אחרים, ואני בכוונה משתמשת במילה "זכיתי". אני חושבת ש"ואהבת לרעך כמוך" היא מצווה מהגדולות והחשובות שנתנו לנו, ואני חושבת שחובתינו לכבד כל אדם ללא קשר לבחירותיו בחיים. כן, הומוסקסואליות אסורה על פי ההלכה. לא, הומוסקסואלים (או לסביות, זה לא משנה) אינם אנשים "דוחים", "מגעילים" וכד'. בעיני הפרטיות, מדובר בגנטיקה ולא בבחירה. בעיני הפרטיות, מדובר בנסיון של הקב"ה.
זכותו של כל אדם להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם.
|
תוכן התגובה:
|