בעניין הלחנך את ההורים איך לגדל את הילדה שלהם. אלא אם האמא מבקשת את עצתך. באיחוד בדברים כאלה שהם לא כזה אסון אם ההורים קצת טועים. כפי שראית בעצמך- זה לא עוזר להסביר לה. רוב האמהות שונאות כשאומרים להם שהם טועות באיך שהם מגדלים את הילדים, וזה רק גורם להם להתבצר בעמדתן, וזה קצת פוגע בביטחון שלהן כאמהות. אז אולי עדיף לכבד את הדרך שלה- אפילו אם היא לא אופטימלית, וללמד אותה בעקיפין, כמו שאת עושה יפה מאד, מתוך דוגמה אישית ולא מתוך נסיון לחנך.
ועוד מחשבה שישר עלתה לי לראש כשקראתי את ההודעה שלך: בתור מטפלת שלה וגם חברה של אמא שלה, ההשוואה שאת עושה בינה לבין ביתך- היא קצת מסוכנת. אני יודעת שקשה להמנע מזה לגמרי, אבל רצוי לקבל כל ילד כמו שהוא- אם השונויות שלו, והקצב שלו. השוואות יוצרות ציפיות מהתינוק, וזה מפעיל עליו לחץ, מה שגורם לירידה בבטחונו העצמי ובסופו של דבר דווקא משיג את ההיפך. אולי זה תהליך שבגיל חצי שנה לא קיים, אבל כבר מהר מאד התינוקת תתחיל להרגיש את הלחץ הזה, והציפיה ממנה, אפילו שהיא לא קוראת את מה שכתבת כאן בפורום. זאת נקודה שאני בעצמי מנסה לעבוד עליה- לא תמיד בהצלחה, בתור אמא לתאומות בנות 6 חודשים.
בעניין האוכל לצערי אין לי פתרונות מעשיים בשבילך. אבל אם תיתי צודקת- שתינוק שלא אוכל ביום משלים בלילה- אז זה לא בעיה לבדוק את זה על ידי שקילה ווידוי שהתינוקת לא ירדה הרבה בעקומות למרות השינויים בתזונה ביום. אני אומרת לא ירדה הרבה כי זה מאד נפוץ שקרוב לגיל 6 חודשים יש ירידת מה בעקומות. לא צריך להטרטר עד טיפת חלב- אם יש משקל ביתי אפשר להחזיק אותה ערומה- להישקל איתה על הידיים, ואז להישקל שינית בלעדיה, ולעשות הראשון פחות השני (זאת המצאה של רותי). להשוות לשקילה האחרונה, ולראות אם אפשר להרגע.
|
תוכן התגובה:
|