אני גדלתי מגיל שבע עם אמי ואב חורג, וביליתי חודשיים בכל קיץ עם אבי ואמי החורגת. הדבר שהכי חשוב מסיוני זה שחברתך לא תנסה לתפוס את מקום האמא של הנערה המתבגרת. יש לה כבר אמא שהיא קשורה אליה, וחברה שלך צריכה לבוא בגישה שהיא רוצה להיות חברה שלה, לא תחליף אמא. היא צריכה לתת לבעלה, לפחות בתקופה הראשונה, את תפקיד ההורה המחנך. ילד לא מקבל בהבנה אוטוריטה הורית חדשה רק בגלל שהורה מסויים החליף בן-זוג. חשוב גם שהבת תשמע מחברתך דברים חיוביים על אמא שלה(של הילדה),ושלא יהיו לכלוכים. כמה שיותר הגייני יותר טוב(אם זה אפשרי). כילדה הדברים שהכי פגעו בי היו העובדה שאמא שלי נתנה לאבי החורג את תפקיד המחנך בבית, וגם העובדה שהוא תמיד דיבר באופן שלילי על אבא שלי, וניסה לתפוס את מקומו. אני חושבת שככל שהילדים יותר קטנים, יותר קל להם לקבל סמכות הורית נוספת/חדשה. אחותי שהיתה בעת הגירושין בת שלוש וחצי קיבלה את אבי החורג יותר כאבא, ואילו אני לא.
בכל מקרה זה לא הולך להיות פיקניק, אבל אפשר לצמצם נזקים אולי ע"י ייעוץ.
|
תוכן התגובה:
|
