קודם כל שרוני פוני (וראיתי בתמונות את הפוני המקסים...) תחלים מהר... לגבי הפריחה - אנחנו לא עשינו כלום וזה נעלם תוך 24 שעות.
אני רואה אצל אבא שלי במישרד יש 9 בנות וכולן אמהות לילדים ואין מה לעשות במיוחד ב"עונה" תמיד יש איזו שהיא נעדרת כי "הילד חולה" אבל מכיוון שלאבא שלי יש גם ילדים משלו וגם לשותף שלו הם מבינים, מי שיש לו מבין ומי שאין לו קצת יותר מתקשה... מבחינת עבודה אם נמצאים במקום שלא מגלה אמפטיה והבנה - קשה מאד לשרוד, אני יודעת שהורים עושים תורנויות , יום אמא מפסידה, יום אבא מפסיד ויום סבא/דודה וכאלה עוזרים ... אני לא מתמודדת כרגע עם מצבים שכאלה אבל בחורף תהיתי מה היה קורה אילו... כששחר היתה חולה שבוע כן שבוע לא ובאמת שהיה קשה לי לדמיין. אבל אפשר להבין גם את הצד של מקום העבודה שרוצה שיעבדו ושהעבודה תתקתק, ופה נכנסת הדילמה של העדפה לבחורות רווקות או ללא ילדים במקומות עבודה מסויימים (ורבים...) לבנות שיכולות לתת עבודה עד הערב ובכלל זה נושא שנידון רבות ולא הרבה תשובות מספקות נמצאו לו...
כשאני אומרת "הילד חולה" לא מעניין אותי איך אני נשמעת גם אם זה בפעם העשירית כי היא חולה (הלוואי ולא היתה כמובן) ואיזה ברירות יש לנו???
אני כשילדתי עשיתי הפסקה בלימודים ועד היום אני עדיין בהפסקה כי לא נראה לי שאני מהסופר וומן הללו שיכולות לעבוד, ללמוד ולהוציא ציונים טובים ולהיות אמא... בחרתי בלעבוד כי אני צריכה את זה כלכלית ונפשית ולהיות אמא כמובן מהצהריים .... ובמקביל אני מנסה לבנות תוכנית שתענה על הכל. אני אחזור ללימודים (לא נשאר לי הרבה...) אני בטוחה , כל דבר בזמנו!!
צריך סבלנות והכל נכנס לקצב הנכון... תרגישו טוב מהרררררררר מקווה שלא נסחפתי .... ד"ש ורד
אהה ולגבי הדיון של מה עושה לי טוב, אז חזרתי דרך המנוע לבדוק אם זו הייתי אני ביומולדת של רוני וכן ... זו הייתי אני....
|
תוכן התגובה:
|