של חברה:
אם זה באמת הכיוון אליו את הולכת, לפנייך תקופה לא קלה. גם באופן אישי, גם בגלל החובה לשקלל את הילד שלך במה שפעם היה החלטה לגמרי אישית, שאת היית היחידה ששילמת עליה מחיר.
איך עושים את זה? טכנית- מצטיידים בעו"ד שישמור על האינטרסים שלך אבל כמה שפחות סכסכן. מסבירים לו איפה הקווים האדומים שלך. ואיפה את מוכנה להתפשר. אלו דברים שלומדים עם הזמן. אולי היום, מתוך כעס, את אומרת לעצמך "הלוואי שהייתי חד הורית". אני מאחלת לך שאם זה כך, אז עם הזמן תשני את דעתך. לטובתך, לטובת ילדך ולטובת אבא שלו.
שוב, אם אתם בדרך לשם, אתם צריכים לדבר. להבין איך כל אחד עושה את מה שטוב לו אבל לא על-חשבון הילד. זה כולל הסדרי שהייה, זה כולל ארגון מחדש, זה כולל מזונות. חשבי כמה ההוצאות של הילד, איך אתם ממנים זאת היום, ואיך תממנו בעתיד. עו"ד טוב אמור לעזור לך גם בזה. בגיל כל-כך צעיר כדאי להתייעץ עם מומחה לגיל הרך, אולי דרורית, שיתנו לכם כלים להסביר לילד מה קרה. באיזה גיל? ממתי הילד יכול לישון בבית נוסף? לאיזה מידע חושפים אותו, וכן הלאה.
צריך גם להבין שזהו תהליך הדרגתי. מה שבוער יום אחד, יכול להפוך לגחלים למחרת (או כעבור שנה). טובת הילד היא הפרמטר היחיד שלא אמור להשתנות.
בכל מקרה, הייתי ממליצה לך להיעזר גם בפסיכולוג או איזשהו מטפל שמדבר אלייך. זו תקופה גדושה, ויותר טוב לעבור אותה עם תמיכה מקצועית.
מקווה שמה שלא תחליטי יעבור לך בקלות, ושתמצאי לך אושר טוב מזה בקרוב.
|
תוכן התגובה:
|