|
6/5/2004 20:26
|
טל מ
|
מאת:
|
|
ילדתי לידה רגילה וטבעית של שעתיים וחצי בחדר לידה
|
כותרת:
|
הלידה הזו היתה מפתיעה למרות רצוני בלידה טבעית במשך כל ההריון. רק לקראת סוף ההריון הבנתי שאי אפשר לשלוט על זה והייתי בקו מחשבה של מה שיבוא... וזאת לאחר פחדים מניתוח שני...
את קורס ההכנה ללידה עשיתי אצל אביבה גרבובסקי המדהימה שהסבירה את כל תהליך הלידה כל כך ברור והנחתהאותנו.
שבוע 38 (שבוע שעבר) עשיתי יוגה וביום חמישי ושישי עשיתי צעדה.
יום שישי בלילה בשתיים בלילה הרגשתי צמרמורות והבנתי שהתחילה לידה. היולי ציריםלא סדירים וחוק טבעי של הגוף.
בבוקר אמרתי לבעלי שהתחילה הלידה. הוא היה לחוץ כי היה את המשחק פיינל פור.....
הוא לקח את הבן לטיול אני נארתי לבד. התמודדתי עם הצירים בדרך רגועה ואכן הכאבים היו בלתי נסבלים. לקראת השעה אחת החלו ציריםיותר ויותר צפופים. באחת וחצי חזרו הבעל והבן ואמרתי לבעלי ושעוד צריך ללכת לחדר לידה. לאחר ספירת מרווחי הצירים נסענולבי"ח בשתיים וחצי. הגענו לאסף הרופא בשלוש. גילו שאני בפתיחה של כמעט חמש. בשלוש ועשרים עברתי לחדר לידה. שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל. אמרתי רק מפתיחה של שש. בינתיים הייתי בפתיחה של חש. לאחר עשר דקות בדקואותי שוב ואמרו לי אי אפשר את בפתיחה של שמונה....
בשעה ארבע הודיעו - מחיקה מלאה ופתיחה מלאה. לחכות לצירי לחץ. בהתחלה לחצתי לא נכון ולא טוב. ברבע לחמש התחלתי לחוץ נכון והמיידת ראתה את הראש. בינתיים הרופא נכנס ואמר שאם עד חמש ורבע אין לידה תהיה תהערבות (ואקוםאו מלקחיים). בעלי אמר לי תתחיליללחוץ נכון. המיילדת, שמה מילה, מקסימה , הנחתה את בעלי... ואכן התחלתי ללחוץ נכון. בינתיים היאעיסתה את הפרינאום(למותר לציין שכמעט ולא עשיתי עיסוי פרינאום)... ובחמש ומשהו בציר הלחץ האחרון הרגשתי צריבה בנרתיק(כמושמספרים בפורום) ולחצתי שש לחיצות רצופות והואיצא!!!!!!!!!!
בליחתכים, בלי טחורים... לידה מפתיעה מאין כמוה. ועעוד הבעל הספיק ללכת למשחק, ואת הסוף אתם יודעים...
אני רוצה להודות לאביבה, ללירון, זהר, כרמיתמ...(על המאמר המאלף), למירי 2 על התמיכה ולנשים שסיפרואת סיפורי הלנלק.... בליזה לא הייתי מוכנה ללידה כזו
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|