לדעתי זה ראוי לכל הערכה איך שאת מתמודדת עם הקשיים והמכאובים, הכל כדי שאילון יקבל את המזון הכי טוב עבורו. בחיי, כל הכבוד! בענייני שאיבה אני לא מומחית גדולה, אבל נראה לי שחשוב שתגיעי לחלב האחורי (ושוב, האינסטינקטים שלך עובדים היטב, וסביר שבגלל החלב הדליל הוא יותר רעב). לכן , אילו הייתי באותה דילמה, הייתי שואבת מצד אחד, מגיעה לחלב האחורי, אך לא מנסה לשאוב עד ריקון טוטאלי של השד. לדעתי יש מרחק סביר בין תחילת שאיבת החלב השמן והמשביע ובין ריקון של השד והמשך השאיבה, שיגרום לייצור של יותר חלב. כלומר, לשאוב הרבה מאותו צד, אך לא להתיש את השד יותר מדי. בקשר לזמנים, כדי להמנע מגודש תוכלי בהתחלה לשאוב בהפרשי-זמן יותר קטנים (שעתיים, כמו שהצעת, או פשוט כשאת רואה שהשד מגלה סימני גודש ראשונים) ולאט לאט להגדיל את מרווחי הזמן כשתראי שהשד מסתדר עם דילוג על שאיבה. לא הייתי מרוקנת כל פעם את שני הצדדים, משום שזה לא טבעי (זה לא קורה כמעט בהנקה, פרט לקפיצות גדילה) וזה יתיש אותך מאד. אם תהיה לו קפיצת גדילה, תוכלי לנהוג כך כדי להגדיל את הכמויות. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|