לא קראתי את כל התגובות, אבל בכ"ז מצרפת את הנסיון שלנו: כשעידן היה בן חדשיים שלושה הייתי כ"כ עייפה וממורמרת. בעלי רצה שנכניס אותו למיטה עוד מהלידה, אבל לי זה נראה לא נכון והוא ישן במיטה שלו לידנו. ואז בייאושי הגיע אלי הספר "הורים בלילה" של ד"ר סירס. השתכנעתי לנסות לישון ביחד - וראה איזה פלא! הלילות שלי (שלא לדבר על של עידן) השתפרו פלאים. יותר לא צריך לקום מהמיטה, להתכופף, להחזיר אותו, להניק, לקום שוב, להחזיר אותו... פשוט הייתי נרדמת תוך כדי וכשבעלי היה שואל בבוקר האם התעורר וינק וכמה פעמים, פשוט לא ידעתי... וקמתי מאוששת.
לגבי היתרונות והחסרונות - תלוי את מי את שואלת. יהיהו כמוני שיתמכו בכך בהתלהבות, ויהיו מתנגדים חריפים שיאמרו שאחר כך מאד קשה "להוציא" אותם מהמיטה. לא יודעת. אני אישית החלטתי שכיון שתינוק-ופעוט-וילד משתנה כ"כ הרבה, אני אחצה את הגשר כשאגיע אליו, כי בנתיים זה טוב לכולם (עידן בן שנה ו-4).
מעשית: המיטה שלו מחוברת לשלנו (הורדנו ממנה צד אחד), ושלנו צמודה לפינה בין שני קירות - כך שנשאר רק צד אחד פתוח (ממנו נכנסים למיטות). אחרי נפילה לא נעימה, הוספנו מזרון מתנפח שאנו מורידים כל פעם ששמים את עידן במיטה, JUST IN CASE. עוד היבט שלא שאלת עליו שאותי הכי הטריד הוא הפרטיות הזודית - אנחנו מקיימים אותה כשעידן ישן, או במקומות אחרים בבית. זה בהחלט החסרון, אך זה עדיין משתלם.
בהצלחה - ולילות טובים!
|
תוכן התגובה:
|