פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

29/5/2004 01:19 מירב שרמן מאת: בייבי יקרה, כותרת: איך ההודעות שלך עושות לי את זה כל פעם מחדש... מרגישה אותך כל כך מוחשית... וכן, מבינה מאוד על מה את מדברת. שולחת קודם כל חיבוק גדול, ומזמינה אותך לבדוק משהו, מתוך החויה האישית שלי בענין: אם את מפרקת לגורמים את מה שהיה אז, ויודעת אחד אחד לשים את האצבע על מה שכאב לך אז, אז השאלה היא האם כל אחד מהגורמים לא מנסה לומר שזה כואב גם היום, ושזה לא צלקת, אלא פצע שמבקש טיפול? למשל כתבת "תבקשי עזרה", האם את מרגישה שהיום את מבקשת עזרה במידה שמספקת אותך?? וכו'... מה שאני רואה בכל התהליך הזה של הפיכה לאמהות הוא את האמת העקומה של חיינו, שאנו נזרקות אליה חזק אחרי הלידה, ומה שכואב היום במעומעם יותר, זו אותה אמת עקומה של חיינו, רק שעם הזמן זה נעשה יותר נוח... אני עבור עצמי מאוד הייתי רוצה לראות בזה מנוף לשינוי, שאם זה עקום, אז כנראה שאם אין אני לי מי לי, ולדעתי זה מתפקידינו כאמהות, להתאים את חיינו לצרכינו. לא יודעת אם קראת, אבל הרחבתי על כך כאן: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=24093 מאחלת לך (ולי) ריפוי שלם וצמיחה, מירב. תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/5/2004  09:49 בייב יקרה - הם לא יודעים מה לעשות עם פצעים נפשיים - רינת א' 28/5/2004  12:21 אוי אוי אוי פליטי המערכת - גילי אבישי 28/5/2004  16:28 שלחי לי מייל עם מס' הטלפון שלך. - מירית 28/5/2004  16:41 אוי בייב, לצערנו הם לא חושבים שזה מתפקידם - מירי2 29/5/2004  10:21 מירב - מקסים מה שכתבת שם בדיון! - רינת א' 30/5/2004  09:43 רינתי, תודה :-) (ל"ת) - מירב שרמן 30/5/2004  13:57 בייב יקרה - אסנת ש. 30/5/2004  18:13 כרגיל - תודה - בייב

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש