עצובה יקרה
זה באמת כל כך עצוב שאנחנו חיים בתקופה בה לפעמים נדמה לי שהכסף הוא חזות הכל - אם יש לך, אתה שווה משהו ואם אין - אף אחד לא רואה אותך ממטר, ממש כמו בשיר של אתי אנקרי. לכן, דווקא בתקופה כזו חשוב להסתכל מסביב ולראות את כל הדברים הלא חומריים שיש לנו בחיים וללמוד להעריך אותם, כי הם לא מובנים מאליהם. לבעלי למשל אין אבא בכלל, אבא שלי, אמנם יש לו כסף אך הוא נכה ומתקשה בדיבור. ואבא שלך, אולי אין לו כסף (שיכול להיות גם מצב זמני) אך הוא יכול לתת לנכדיו הקטנים מתנה נפלאה - דמות הסבא. בהנחה שהוא בריא, הוא יכול לשחק איתם ויכול ללמד אותם דברים מנסיון חייו העשיר. אם הוא מובטל הרי שיש לו מצרך נדיר לרובינו - פנאי.
אולי אפשר כמו שאומרים - להפוך את הלימון ללימונדה, ולנצל את ההזדמנות לחיזוק הקשר המשפחתי, לתת לו הזדמנות להכיר את נכדיו ולשאוב סיפוק מהקשר איתם. הבת שלי היא רק בת שנתיים וכל יום אני לומדת ממנה מחדש כמה מעט דרוש כדי לגרום לה אושר - תשומת לב, אהבה - אלה דברים שאינם נקנים בכסף. חשוב לזכור את זה
שבת שלום לכולם
|
תוכן התגובה:
|
