פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
3/11/2001 11:02 רווית מאת:
דלית, שיהיה בהצלחה ושתעבור לך בקלות עד כמה שאפשר הלידה והתקופה שלאחריה כותרת:
גלשתי בפורום הזה במשך כל תקופת ההריון שלי והרגשתי שייכת אליו בכל נימי נפשי- זו היתה התמכרות, לא במובן הרע אלא: שאבתי ממנו את כל הידע והתמיכה, עצם התגלית שלו בחיי ועצם מהותו כל יום וכל היום למעשה "הוליד" את טרום האימהות שלי. זה כאילו שהיה מין גרעין קטנטן בתוכי של אימא- אבל לא הייתי מודעת לקיומו ולא שלטתי על עצם הימצאותו בי ועם כניסתי לכאן (אם אני לא טועה זה היה שעוד לא היו קיימים 20 עמודים בפורום) התחלתי לקרוא בשקיקה את כל מה שכתוב בו, לאט לאט התחלתי להתעניין והגרעין הקטן הזה התחיל להוציא עלים. לפני שהספקתי להבין והייתי צמאה לעוד הרבה, התחלתי להתוודע לנפשות הפועלות בו והניצן הפך לשתיל ירוק של טרום אימהות: ידע, שליטה, מודעות!!! הגעתי ללידה עם כל המרכיבים הללו ושם עברתי מתקופת הטרום לתקופת האימהות ממש- כך שכולן פה ובייחוד מה שהן יצרו יחד, מילאו מרכיב חשוב עבורי.
בימים האחרונים חזרתי לגלוש כאן על בסיס יומי, משמיעה קול אבל בעיקר קולטת, לומדת מחדש. אני מאמינה כי הכרת השטח חשובה על מנת שנוכל לתרום ולהפיק (אם הייתי מדברת סינית בלבד לא הייתי יכולה לתקשר).
ומכאן מתחילה דעתי... אני מסכימה איתך, לצערי, שאווירת הכללים פה הפכה מחמירה. ייתכן שהתקנון מוצדק ומשליט סדר וכי לא ניתן "להשתלט" על הנעשה בלעדיו, אולם עובדתית בשטח "הירידות" בנוסח משטר חוזרות לפחות פעם אחת בכל דף, גם ע"י אלו שאינן מנהלות פורמלית את הפורום ואמורות להוות משענת נשית וחיבוק וירטואלי. בשורה התחתונה האווירה לא נוחה כשהיתה, משדרת אנרגיה שלילית שלא צריכה להימצא (ולא היתה כאן בעבר) ואפילו אני מוצאת כי קשה לי להרגיש פה בבית מאחר וכל הודעה תיבדק ע"י רבות מחברות הפורום תחת שורת הכללים ורק אם "תעבור" את המבחן הראשוני תזכה להתייחסות זו או אחרת לתוכנה. לא פעם לבי נחמץ ביודעי כי זו הננזפת מרגישה עלבון והשפלה. אין לי עצות רבות כיצד לתקן את ההרגשה- והרי עם הרגשה, בנות, אין מה להתווכח. וראוי לתקנה לא בגללי ולא בגלל הודעה ספציפית זו, אלא בשל העובדה כי נשים רבות לא ייעלבו בשל "תקנון". יש פה מנהלת אשר צריכה לנהוג כראות עיניה וכל השאר ראוי להן שיתעסקו במהות: יפתחו דיון מעמיק ורחב או יבחרו לא להתייחס כלל. אנא, תנו לבנות הרגשה טובה, בשביל זה אתן קיימות פה בתוך הדפים. אולי אם אדם אחד יפעל לשמירת הכללים אזיי גם הפרופורציה של שמירתם תקבל נפח שונה.
ולעניין אחר לחלוטין ואישי לגמרי, ענת ב. את מרשימה אותי מאד ברבות מהודעותיך, אני סקרנית כבר להיפגש...

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
3/11/2001  11:48 דלית היקרה שלום, - רותי קרני הורוביץ
3/11/2001  16:08 לדלית, רוית, וכל מי שנעלבת בימים אלה. - ענבל ל
3/11/2001  19:42 דלית, המון בהצלחה! ועוד מילה קטנה.. - עדיה
3/11/2001  20:23 לכל המשתתפות הקבועות והנהדרות של הפורום - ליא
3/11/2001  20:43 ולדלית- בקשר לברית מילה - ליא
3/11/2001  21:23 ליא, תודה על מילותייך החמות והנבונות (כרגיל). בהחלט נראה לי שמעכשיו אני סותמת את הפה ונשארת בתחום העצות (האהוב עלי פי מאה). ולדלית - גם אני רציתי ושכחתי לברך אותך על המהפך. שתהיה לך לידה טובה והורות מאושרת! לת - ענבל ל
4/11/2001  13:56 רווית, תודה, גם אני (ל"ת) - ענת ב
4/11/2001  23:11 הסיפור שאינו נגמר - רותי קרני הורוביץ
5/11/2001  08:49 רותי, התוודעתי היטב לרגישות הגדולה שבך - רווית
5/11/2001  12:46 הסבר, נמק ופרט.. (למרות שהנושא באמת כבר נלעס כמעט עד זרא) - עדיה
6/11/2001  15:43 לעדיה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש