|
3/11/2001 11:48
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
דלית היקרה שלום,
|
כותרת:
|
צר לי שאת הולכת, ותודה על השיתוף בנימוקים. אני מניחה שאת מארחת הרבה יותר חמה וטובה ממני, אך כל אדם הוא עסקת חבילה, ובשלי כנראה לא כלולה התכונה המצוינת הזו.
סדרי העדיפות שלי שונים, והפורום כנראה משקף אותם.
מכל מקום, העובדה שבחרת לחלוק איתנו את התחושות מסמלת בעיני מן צוהר אפשרי לתשובות, שנדמה לי שהשארת פתוח, ואני מנצלת אותו כדי לענות ולהתמקד בשתי נקודות שחשובות מאד בעיני.
הראשונה, עניין ה'בית הפרטי'. איני יכולה לנסח זאת עדיין בבהירות שהייתי רוצה, אך לו היית רואה עין בעין יחד איתי את הדברים, היית מבחינה בכך ש'הבית הפרטי' שלי אינו נלעג פחות או יותר משום בית ציבורי או פרטי אחר, ושבהשלכתך את כלליו, או את 'איסוריו' כמעליבים אישית, הרי שאת נותנת עוצמה למה שאין לו קיום או חשיבות אמיתיים עבורך.
כשאנחנו מצויות בשטח ציבורי, (במיוחד בולט הדבר כשאנו בוחנים את ערכינו כשאנו עובדים עבור מעסיק, ואז הופכים עצמאיים) אין לנו שום בעיה להתנהג לפי הכללים - לא לעקור פקעות (תודה ריש), לא להתערטל, לא להפר שורת איסורים ארוכה בהרבה מזו המצויה כאן ב'בית הפרטי'. קל לנו לקבל סמכות חסרת פנים ושהיא 'מטעם העם ולמען העם', ושאחריתה היא אינטרס גדול, מוכל תחת זרועותיו של 'אב גדול' רעיוני, המכנס אותנו כמן ישות אורגנית אחת - נחיל, עדר - ובלבד שאין לו פרצוף של אחת מאיתנו.
כי מה שלהערכתי מרגיז פה, הוא שהרותי הזותי מנסה להכתיב כללים, ואם נקלף טיפה בעזרת הגרוש של הפסיכולוגיה את המעטפת הדקה נראה שהסמל 'אני'(=רותי) מרגיז משום שהוא אומר שגם 'אני' מסוג דלית יכול לקבוע אולי כלל או שניים בעולם שייצור, והדבר אולי עומד בסתירה לכל מה שלימדו אותנו עד היום, ובמיוחד - לדעת את מקומנו ולא להפריע לסדר הציבורי.
והמסר הזה מטלטל באפשרויות שהוא עשוי לכלול. ולהערכתי חשת אותו בעצמותיך כמטרד, ולא יכולת לעבור על כך לסדר היום, וטוב שכך.
אם תראי לרגע את הדברים דרך עיני, תגלי שהכללים שחיברה ריש ושחתמתי והוספתי עליהם שקופים. גדרות מעטות ופשוטות, שאינן אמורות למלא יותר מתפקיד שולי בשבילי הגן, אלא אם כן לא ניתן להתיק מהן מבט. את הברדק האמיתי, האמירות האנרכיסטיות והמסוכנות ביותר לשלום ה'ציבור' - ניתן לומר כאן באין מפריע. ה'משטרה' וה'כללים' נועדו לשמור על שבילי הגן, אנא אל תמנעי מעצמך לעשות את הדברים המהפכניים ביותר בתוך שבילים אלו.
בכנות ובהערכה הדדית
רותי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
