10.7 זה ערך בכלל אל גבוה. אם אני זוכרת נכון, זה ערך שלגמרי אפשר להיות "גמישים" איתו. לתורך השוואה - את איתמר הכניסו לפוטו הארור הזה רק כשהיה 17 או משהו כזה, כשהוא היה 14 שחררו אותנו הביתה ואמרו לנו לחזור למחרת כדי לראות שלא עולה. אבל עלה :-(, ולכן הוא נכנס לפטו ל 24 שעות. השתחררנו כשהוא ירד למשהו כמו 12 או 11. אני אשאל עוד מעט את חבר שלי, כי הוא יותר טוב בפרטים האלה. מה שאני בטוחה זה ש 10.7 זה לגמרי רחוק מאיפה שאנחנו היינו (רחוק לטובה). באיזה בית חולים היא? ב"מאיר" הם היו מקסימים (בעיקר ד"ר ארנון שאחראי על התינוקיה, איש רגיש ומדהים), והיו מוכנים ללכת איתנו ממש כמה שאפשר, וצורה נעימה ומסבירה מאוד.
דברים שחשוב מאוד לדעת - בהפרשות (נדמה לי שבקקי אבל אולי בשניהם) הבילוריבין מתפרק, לכן חשוב להיניק הרבה, כמה שאפשר. אם הוא מתחת לפוטו אז אי אפשר ביות, כי הוא בתינוקיה בתוך האינקובטור הזה. אבל אם זה רק מעקב, אז ברור שאפשר (ככה היה אצלנו בהתחלה).
לדעתי, שהיא כמובן לא מקצועית ורק מניסיון פרטי, יש מקום לדבר בנועם ולבדוק אם אפשר להיות במעקב ולא להיכנס לפטו. וחוצמזה, ברמות כאלה נמוכות זה יכול לקחת גם רק כמה שעות. אצלנו מ 18 זה לקח 24 שעות כאמור.
ותמסרי לה מזל טוב, עפרה
|
תוכן התגובה:
|