|
5/7/2004 13:30
|
מירי2
|
מאת:
|
|
אמא אוהבת
|
כותרת:
|
ראשית, כל הכבוד על ההתמודדות. בעיני, זה שהלכת לפסיכיאטר ודאגת לבריאותך הנפשית בתקופה כזו היה דבר חשוב מאוד, ודרך חשובה לדאוג לעצמך.
לגבי פעילויות עם יד חבושה - אני לא יודעת בדיוק באיזה ניתוח מדובר, וכמה ההצעות שלי מעשיות ובכל זאת - אני הייתי מנסה למצוא פעילויות פיזיות שהיא יכולה לעשות, כדי להקטין את תחושת התסכול מהמגבלה. למשל לשמוע בבית שירים שהיא אוהבת או לראות וידאו ולרקוד איתה. למשל ללכת למשהו כמו "ישראל והגיטרה" שם היא יכולה לשיר ולרקוד כמו כל הילדים. למשל לנסות ללכת לגינה בשעות שאין כמעט ילדים, ככה שלא תפחדי עליה, לשים אותה על המגלשה ולעזור לה להתגלש.
חוץ מזה, אני מאמינה שילדים הם מאוד סתגלתנים והיא תראה לך בדיוק מה היא יכולה לעשות.
חיזקי ואמצי!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|