הילדים שלי היו בני 9 ועלו לכיתה ג'. בכל זאת בדיעבד אני זוכרת שזו היתה המון אחריות, הם נטו להתפזר, והיה לי ילד אחד בשם מאור שאם לא החזקתי לו את היד, הוא ישר הלך לאיבוד. היתה לו נטייה ללכת אחרי העננים והציפורים וכל דבר אחר שמשך פתאום את תשומת ליבו. כמה הייתי בלחץ ממנו, וביום הראשון אני חושבת שהוא הלך לי לאיבוד איזה 4 פעמים.
החוויה של הקייטנה מהצד של המדריך, זכורה לי כמשהו מאוד אינטנסיבי ומבולבל בימים הראשונים, ולילדים וגם לאנשי הצוות לוקח זמן להתרגל לסדר היום, להכיר את הילדים, ולוקח זמן עד שהכל מתקתק כמו שצריך פחות או יותר. עוד מקרה שאני זוכרת על ילדה שלא אכלה כל היום כי התביישה להגיד לי שהיא לא אוכלת לחמניה עם שוקולד או גבינה, ומעדיפה בלי כלום. כמובן שאמא שלה התלוננה בפני (ובצדק).
למרות שאח"כ הקייטנה נכנסה למסלול יותר תקין, עדיין זה זכור לי כמשהו קצת לא מאורגן עד הסוף כמו שצריך, וגיל 5 נשמע לי קצת קטן לכל ההמולה הזו, למרות שזה בהחלט יכול להיות גם כיף.
תהייה קשובה לו, וחופש נעים.
|
תוכן התגובה:
|