האם אתן יודעות שמנחי מכון אדלר מתנגדים בתוקף ובנחרצות לשינה משותפת, למשל? שהם מאשימים את ההורים ב"חוסר יכולת להתמודד" אם הם מוציאים ילד בוכה מהמיטה שלו? שדרך ההתמודדות המומלצת עם מצבי כעס ותסכול של הילד היא להטיל עליו את האחריות לרגשותיו? גם בגיל שנה וחצי? יש משהו מאוד מכאני ומלאכותי בשיטה הזו, שעושה דין אחד לכולם ואינה מסוגלת להכיל את השונה, את החריג, את האישי... לפחות זה היה הנסיון שלנו (שנגמר בזה שכמעט התפרקנו כזוג, למזלנו תפסנו את עצמנו ברגע האחרון). תקראו למשל את הכתבה הזו: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/19032003/ART451089.html ואולי תבינו למה - בעיני - האדלריאנים עוסקים באילוף, סה טו.
ואם כבר, אז תדעו לכם שהכל קם ונופל על המנחה.
|
תוכן התגובה:
|