ככל הידוע לי, וגם מנסיוני האישי כאם לתינוק לשעבר ששינו הראשונה בקעה ימים ספורים לפני יומולדת שנה, אין הרבה קשר בין עיתוי וקצב בקיעת השיניים הראשונות לבין יכולתו של התינוק לעבד מזון גם כשאינו מעוך וטחון למחית עדינה ונוזלית. וכל זה למה? מכיוון שהשיניים הראשונות שבוקעות הן, בד"כ, החותכות, שכלל אינן משמשות ללעיסה אלא רק לחיתוך, והטוחנות, הלועסות, בוקעות בשלב מאוחר יותר. התינוק הצעיר, עד גיל שנה, לועס את מזונו באמצעות הלשון והחניכיים. ביתי בת השמונה חודשים שהולכת (בעצם רצה) בעקבות אחיה, ושחניכיה עדיין בתוליים, לועסת יפה מאוד מחִיות גסות ואף מצליחה לפרק את הצורה לפתי-בר. לעניות דעתי, הרבה יותר חשוב מנוכחות שיניים בפה בתינוק היא יכולתו לשבת זקוף ולשלוט היטב בלשונו - שני דברים שבהיעדרם קיימת סכנת חנק. בתיאבון!
|
תוכן התגובה:
|