ענת יקרה, אמנם בגיל המופלג של ארבעה חודשים לא הקראתי עדיין סיפורים, אך מרגע שהתחלתי, ואני לא זוכרת מתי, הייתי מושיבה את הקטן בחיקי. כדי שאוכל לרחרחו כדבעי מדי פעם מחד, ולראות אותו נהנה מאידך - אחרת מה שווה? כלומר. הספר בשמאל, האוצר על ירך ימנית ונשען על יד ימין, במן חצי הסבה לצד. מאחר שתינוק כה צעיר אינו יושב עדיין, הייתי נעזרת בכרית גבוהה, ובתנוחת ה'חצי שכיבה ישיבה', במיטה. עם זאת, יש תינוקות שהתנוחה הזו מוציאה אותם מהדעת, והם רק מנסים למשוך את עצמם קדימה לישיבה בצורה שיהודית שריג ממש לא היתה ממליצה לאמם לחקות. במקרה זה, אולי כדאי להיעזר בסלקל, אם אינו מנסה להתרומם ממנו, ולקרוא כשאת לצדו, נניח על מרבץ-שטיח. ואגב, עוד המלצה על ספר לקטנטנים: "איך עושה סבא", מאת נירה הראל, ובאיורי קולאז' מקוריים ויפים של תמי הראל חמו. הספר מלמד את שפת החיות, כשהוא מאגף בחן את הבורות הצפויים של 'פרה עושה מו'. לדוגמא: 'איך עושה כלב? סבא שואל, דה-דה-דה עונה מיכאל'. הפעוט שעל גבול הדיבור ששומע את הסיפור, מוכנס לסיפור, והעלילה מתפתחת, לא שוקעת בלופ-האינסופי של חוות החיות הלעוסה וקולותיהם. הסבא פונה אל הנכד, 'ומי עושה מיאו? סבא שואל; סבא!, סבא!, עונה מיכאל'... האיורים מלאי הומור ומביני עניין. מענג.
|
תוכן התגובה:
|