אני מסכימה עם שרי לגבי הקושי שכרוך בשילוב הלימודים עם האמהות, אבל רוצה לתת לך נקודת אור. בתור מי שלומדת לתואר שני עם תינוקת אני יכולה להגיד לך שזה קשה אבל אפשרי. הכל תלוי במידת הגמישות שאת יכולה לאפשר לעצמך בלימודים, בתמיכה שאת יכולה לקבל מבן זוגך, הורים, אחים וכו' ובחברות וחברים מהלימודים שיוכלו לעזור לך. וגם - במיומנות שיש לך / או שתרכשי לעשות הרבה דברים בו זמנית, ללמוד בין לבין בכל רגע פנוי שיש לך...
יהיה לך קשה מאד להתמסר ללימודים לגמרי, למעשה אין סיכוי שתוכלי לעשות זאת, אבל עם התארגנות נכונה זה אפשרי. קודם כל - תבררי כמה ימים את אמורה ללמוד ואם את יכולה להתחיל מקורס אחד או שניים, ולא מיד להיכנס ללימודים מלאים? האם את מכירה אנשים שילמדו איתך ותוכלי להעיזר בהם - לקבל סיכומי שיעור וכו' כשצריך? האם בן זוגך ו/או הורייך יכולים להיות זמינים ולעזור לך כמה שיותר? אחרי שתבדקי עם עצמך תוכלי לראות פחות או יותר מול מה את עומדת, ואם זה נראה לך סביר. תדעי שזה מאד קשה אבל אפשרי..
ועוד נקודה - כתבת שזאת האפשרות היחידה שלך ללמוד.. אני מתארת לעצמי שזאת הזדמנות שאת לא רוצה לפספס, ואכן כתבתי לך שלדעתי את לא חייבת לוותר, אבל - חשוב מאד לזכור - אל תלחיצי את עצמך! את עומדת לפני שינוי כל כך משמעותי בחיים, מצפה לך התרגשות כל כך גדולה, ואושר והתמודדויות - הכל. אז אם את מרגישה שהלימודים מלחיצים אותך ואת רוצה ללמוד רק כדי לא לפספס הזדמנות טובה - תזכרי שתמיד תהיה עוד אפשרות. אם את רוצה ללמוד - שום דלת לא תיסגר לפנייך ואת תמיד תוכלי לעשות זאת גם אחר כך, אם תחליטי שלא נכון לך עכשיו. רק את יכולה להחליט - אז בהצלחה!!!
|
תוכן התגובה:
|
