מתביישת יקרה,
אין ספק שהתמודדות עם מה שאת מתארת היא ממש לא קלה. מדהים כמה משמעות אנחנו כנשים מייחסות לשיער ראשינו, ובכלל למראה החיצוני שלנו. כנראה שלא במקרה טבעו באנגלית את הביטוי BAD HAIR DAY שמבטא כמה מצב השיער יכול להרוס לנו יום שלם(לפחות) בכלל בלי פרופורציה.
כתבו לך פה לפני דברים יפים וחכמים, במיוחד לגבי זה שאין לך לחלוטין במה להתבייש. אני גם בעד לשקול טיפול אלטרנטיבי קצת פחות אגרסיבי ואולי גם ללמוד בינתיים לאהוב את עצמך עם קצוץ מאד. כמי שהיה לה שיער קצר מאד אני יכולה לומר שזה מאד נוח, ובמיוחד יפה עם עגילים מעניינים שפתאום מקבלים יותר חשיפה. אם את בעלת משקפיים זה הזמן אולי להחליף את הישנות לאיזה מסגרת צבעונית ומדליקה.
בנוסף אני רוצה לשתף אותך בנסיון שלי עם שיער מבאס- גם אני עברתי לפני כמה שנים חרדות שונות עם השיער שלי,כשהרגשתי שהוא נושר ומתמעט ופשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב דיכאון ופחד שאני אתקרח. מאז לא השתנה שום דבר (השיער במצב יציב כבר שנים, פרט לתנודות של ההריון והלידה) ואני עדיין מנסה להשלים עם העובדה שכבר לעולם לא יהיה לי את אותו השיער שהיה לי בגיל 18. כן, אני מסתכלת בקנאה ע-צ-ו-מ-ה על נשים שיש להן שיער שופע. אבל במקביל אני משתדלת להזכיר לעצמי שיש לי בחיים בסה"כ הרבה דברים להודות עליהם(בדרך כלל בריאה, נראית באופן כללי לא רע ובעלת אי-אילו כישורים שלא צריך להתבייש בהם, בעל מקסים ואוהב, ילדה מדהימה ועוד ועוד).
אז זהו- שולחת לך כוח לא לשכוח...מה באמת חשוב בחיים.
|
תוכן התגובה:
|