שלום ותודה על המחמאות, אני ירושלמית, ואת? פעם לפני שנתיים הייתי עם בתי במפגש פורום בעיר שלי, וזה היה נחמד. מאז אני קצת בקשר עם שתיים מן הנשים שפגשתי שם, אבל יותר בפורום ופחות מחוצה לו. כעת אני הרה והריונותיי קשים במיוחד. נאלצתי לקחת חופשת מחלה (בשבילי זה מעשה קיצוני כי אני וורקוהולית מאובחנת ומפרנסת יחידה) ואני בעיקר במיטה. אני כל כך פוחדת להיות כמו החברות שלך שהזכרת, כלומר לדבר בלי סוף על עצמי ועל צרותיי, שכמעט איני מתקשרת לאיש. מקווה שאשתפר ואפילו אוכל לחשוב על מפגשי פורום. שמעתי כאן הדים מאירועים מוצלחים (-: הניסיון אומר לי שאנשים חשים באלה שרגילים לניצול או אפילו מצפים לו בתת-מודע, ואולי יועיל לך להתבונן ביחס שלך אל עצמך ואולי גם לשנות אותו קצת. לחיובי ומעריך יותר כמובן. כמובן אפשר להיעזר בספרות בתחום הפסיכולוגיה. אצלי איכות הקשרים (חדשים גם ישנים) עלתה פלאים אחרי טיפול מוצלח, אמנם הייתי בזמני זקוקה לטיפול גם מסיבות אחרות. ברכה והצלחה, הדובה
|
תוכן התגובה:
|