תשובתי עלולה לעורר כעס בקרב חלק מהאמהות ואני מניחה שהבנה בקרב אחרות.
אנו הורים לתאומים בני שנה וחמישה והם באמת נפלאים. כמו שאת מבינה, בנך היקר מתעורר מהרגל ושמח להיות איתך באינטראקציה באמצע הלילה ולא מרעב (אנא אל תהרגו אותי על דבריי אלה...). זו דרכו לדרוש ולקבל ממך צומונים (תשומת לב בעברית תקנית). אנחנו עברנו לתת להם מים במקום חלב שאוב בגיל 7 חודשים וגילינו למרבית ההפתעה שהם גמרו את הבקבוק בלי למצמץ. היו צמאים? אני בספק. היא ינקה הנקה מלאה והוא קיבל בקבוקי חלב שאוב כמה שרק רצה במשך היום. אחרי מספר ימים שבהם טורטרנו כל שעה (!) לדרישה לבקבוק, זוגי שיחיה, דני, ואני החליטונו שדי לנו ורב לנו והפסקנו לספק להם את מבוקשם בלילה ושהינו ליד מיטותיהם כשבכו בכי מר. כאן גם נעזרנו בשיטת 5 הדקות שעבדה בשבילנו מצוין - נכנסנו כל 5 דקות לחדרם, החזרנו את המוצץ לפה ואמרנו שנחזור תוך כמה דקות אם יצטרכו אותנו. בלילה הראשון הבכי נמשך כשעתיים, בלילה השני כשעה וחצי ובלילה השלישי נכנסנו בדיוק פעמיים - כלומר, אחרי 10 דקות הם נרגעו לחלוטין. זהו. ומאז הם ישנים עד 8 בבוקר(!) אם הם לא חולים. מיותר לציין שבעיתות מחלה כל הנ"ל מבוטל והם רובצים על הידיים שלנו כמה שרק רוצים גם במהלך הלילה ואז בסיום המחלה הם יודעים (ואנחנו מזכירים להם...) שחזרנו לשגרה.
העיקר שלא תתייאשו אחרי מספר לילות. התהליך אורך בד"כ שבוע פלוס מינוס ואם מוותרים ונכנעים באמצע, הילד בכה לחינם את כל השעות הללו ואתם לא ישנתם סתם. תתחילו ותסיימו ושיהיו לכם לילות טובים ושקטים.
שרית
|
תוכן התגובה:
|
