אני אכלתי מרורים בענין השיניים הפרטיות שלי, עד כדי כך שבגין גן (כנראה חובה, אם אני זוכרת) עברתי טיפול בהרדמה מלאה. הכל בגלל איזושהי שטות שכללה מיץ פטל בבקבוק בשעות הלילה. עד היום אני משלמת לרופא השיניים על הבקבוקים האלה שניתנו, אגב, בהוראת רופא, כדי שחלילה לא אתייבש.
גוזו המיטיב שלף את שיניו בגיל שנה וארבעה, ולכן לא מיהרתי לגמ"ל אלא רק כשהתאים לנו (לי הספיקו טיולי הלילה, לאיש היה זמן ולגוזו הרגשתי שזה פחות משמעותי, להתאים לו קצת קשה לומר ע"ב מחאותיו שגרמו לכל השכנים לשאול למחרת מה עבר עליו...) אופציה אחרת שהועלתה ע"י תיתי היתה בקבוק פקק לחיץ עם מים לשטיפת הפה אחרי ארוחת הלילה. נראה לי מסורבל מידי, הייתי כל כך חסרת הכרה כשבאתי להנקות לילה שסביר שהייתי שוכחת לתת לו או שסביב הבקבוק היה מתנהל קרב מטופש שבסופו שנינו היינו מפספסים את שנת הלילה.
חלב אם שנשאר בחלל הפה בזמן השינה אינו מועיל לשלמות השיניים, כנראה. ורק מי שנכווה ברותחין נזהר בפיפי.
|
תוכן התגובה:
|