כשהתחלתי לברר על ברית מילה שמתי לב לתופעה שמאד קשה לאמהות שעשו לבניהן ברית מילה להודות שזהו תהליך קשה או טראומטי. כולן סיפרו לי ניסים ונפלאות שזה בכלל לא כאב ושהילדים מיד חזרו לאיתנם, והכחישו דברים שאפילו מוהלים מודים בהם (לגבי הכאב וההתאוששות). אני מניחה שזה חלק מתהליך הכחשה מאחר וזה מאד קשה לאמא להודות בפני עצמה שהיא הניחה לעשות לפרי בטנה דבר שהוא כואב ואולי אף לא נחוץ מבחינה רפואית. שמתי לב גם לכך שאמהות לבנים הם התוקפות הכי אגרסיביות שלי כשסיפרתי שאיני מתכוונת למול את בני. אני מודה לך מקרב לב על הכנות שבה סיפרת על הברית של בנך ועל הנכונות שלך להטיל ספק בעצם התהליך, למרות שאת בחרת לעשות אותו. אני מקווה שבזכותך אמהות לעתיד יטילו ספק ויבחנו מחדש את עניין הברית.
|
תוכן התגובה:
|