ריש יקירתי,
מברוק על הסיפתח. אכן, מד הלחץ מושפע גם מושפע מלחצים פנימיים (האויר) וחיצוניים (שריריי הנרתיק) כאחד. יען כי כך, אין בו כדי לתת שום אינדיקציה להיקפו של הבלון. למעשה, את מוזמנת להתעלם מהצעצוע (מד הלחץ) עד לאחר האימון שתעשי לאחר שוך הפוסטפרטום שיהיה בשעה טובה. שכן אז, יהפוך מד הלחץ למן כלי רב-ערך של משוב (ביו-פידבק) שיספר לך עד כמה את שולטת בשריריי רצפת האגן שלך, ויכולה להדקם סביב הכחול, כשהוא מנופח לדרגת חצי מלפפון צנוע - וכל זאת כדי להחזיר את הטונוס לאזור.
לכן, שומה עליך להוציא עתה, בעת אימוני טרום הלידה את הכחול הגדול מהנרתיק ללא ריקון האויר ממנו, כדי לקבל אינדיקציה להיקפו. לא יעזור ג'יימס דין. אין לחתום ויתור. יש להאט. כדי למזער את התענוג שבהוצאתו של בלון האפי-נו (השם המפורש - למען החיפושים שבדרך), אנא עשי זאת לאט. ימינך לא יודעת משמאלך. האחת הודפת את הבלון מלקפץ כנשוך רוגטקה, והשניה מושכת בעדינות מקצה הכחול. את ההיקף תמדדי בעזרת סרט מידה רך, שאיתו תקיפי את האזור הרחב ביותר של הבלון. שימי גם לב שבמהלך האימון את צריכה להשתדל שהאזור הרחב ביותר הוא שיעבוד על שריר רצפת האגן, שגבהו כשני סנטימטרים. יעני אם הבלון רובו ככולו בפנים - מה עשינו? הרי נרתיקנו צורתו משפך הפוך, והאזור שזקוק להגמשה הוא זה ההדוק -החיצוני יותר.
ואפרופו הולדנית הנקרעת. אם הנערה נחתכה בלידותיה הקודמות, הרי שרקמת הצלקת באזור, הופכת אותו לפחות גמיש, ולפגיע יותר, במיוחד בלידות בזק. ייתכן גם שהראש היה גדול במיוחד, שהתנוחה היתה מומלצת פחות, שהיא לחצה נורא בהכתרה, וכן הלאה נסיבותיה המיוחדות. וכן, מה לעשות, יש בינינו כאלו הנקרעות, ללא מרכאות. הלוואי וידענו לנטרל את כל הגורמים לכך.
|
תוכן התגובה:
|
