|
8/9/2004 09:46
|
ק.ס.
|
מאת:
|
|
אני לא מבינה את הכעס
|
כותרת:
|
האם את מתכוונת לומר שנשים פורקות כל עול בגלל שה"דיכוי נגמר"? בכלל הדברים שלך קצת מבולבלים ונשמע שבסופו של דבר את מסכימה איתו וטוענת שנשים רק סטו מהדרך בחיפוש אחר ההגשמה האמיתית. ואם כך אז מה הכעס? בגלל שגבר כתב? האם בעידן זה שזכינו ונולדנו בו גבר לא יכול להביע עמדה מבלי להיחשד כחזיר שובניסטי? אני דוקא הנהנתי בהסכמה כמה פעמים במשך המאמר. באופן אישי אני שונאת את האופנה השרלילית וחושבת שהיא בהכרח גוררת גם התנהגות מתירנית מה שלא היה בעייתי בעיני אלא שרוב ה"שרלילות" הן נערות צעירות (מאוד) שעדיין לא גיבשו שום "אני מאמין" פמניסטי (וגם לא חוו "דיכוי נשי" ממשי), אבל מוצאות את עצמן מתייחסות למין אוראלי בשירותי ביה"ס כעניין של מה בכך. כמובן שכולנו (נשים וגברים) זכאים לבחירה חופשית וזה כולל לבוש, אבל מאחר וקשה לנתק את תופעת הלבוש המתירני מהתנהגות מתירנית חברתית כוללת - זה בהחלט משהו ששווה לדבר עליו. סתם להבהרה אני אגיד שאני לא חושבת שכל מי שבתלבשת בצורה חושפנית היא גם "נותנת", אבל אני חושבת שיש לזה השלכות (בעיקר אצל נערות צעירות). אני גם אציין שאני חילונית ואמא במשרה מלאה.
ד"א, אולי בעינייך אישה לוחמת היא לא הישג, אבל בעיני רבות מאיתנו זה דוקא כן. עוד אבן שנשים עקשניות הצליחו להפוך בדרך לשויון. אני באופן אישי אשמח מאוד אם אזכה לראות את היום בו תכהן במדינת הצבא הגברית שלנו אישה כרמטכ"ל. בייבי-סטפס. בקיצור, גם אני אצלי כבר הכל מתבלבל... לסיכום: זכות הבחירה בידי האישה. אבל אני חושבת שמה שמטריד את הכותב (ואותי) זו העובדה שהחושפנות הפכה לתופעה אופנתית גורפת, והוא מגיב לזה מתוך נסיון להבין.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|