זה הבית השני שלי כאן, אין ספק. תודה גדולה מהלב לכולכן. אני עדיין לא יודעת אם הצליח התכנון "להוריד" אותה מהנסיעה. הלוואי שכן. אבל גרמתן לי לחזור קצת לשלווה שלי ואני חושבת עכשיו, שבאמת לא נורא אם הם יסעו יחד. דרך אגב, אין פה בית מלון בכלל. נוסעים, עובדים, חוזרים באותו ערב. כך שזה קצת מקל. אני באמת מאמינה שהוא לא ירצה לחזור אחורה להיכן שהוא היה ואיפה שאנחנו היינו בעקבות זאת. שנינו עברנו תהליך של למעשה התאהבות מחדש, לא שלא אהבנו קודם. כמו שבילי ציינה כ"כ בחכמה - תמיד הייתה אהבה גדולה אבל, מה לעשות, ילד שנכנס באמצע + מאורעות טרגיים במשפחתו שינו את האיזון וכללי המשחק. אבל את החומה שנוצרה ביננו נצלחנו לשבור. הוא ממש מאוהב בי עכשיו, לא סתם אוהב. מאוהב. ואני גם בכיוון הזה. דווקא לי לוקח קצת זמן להשאיר הכל מאחורה אבל אני בטוחה שזה ישתפר עם הזמן. אני בדרך לשם.
זה יהיה לי מאד קשה היום הזה, אין ספק. אני ממש לא יכולה לעבור אותו עם חברה כמו שלא יכולתי לקחת יום חופש ולסוע (לא שהייתי עושה את זה). אבל אני אעבור את זה ומקווה, כמו שחכמות שכמותכן כתבתן לי, שזו תהיה אבן הנגף האחרונה -או בין האחרונות - שאם נעבור אותה, נדע שהצליח לנו. נשיקות.
|
תוכן התגובה:
|