היי, לגבי א' - מסכימה לגמרי עם בעלך. ולגבי ב' - אני חושבת שלא צריך לסבול, ואם תרגישי שאת סובלת - את בהחלט יכולה לשנות את התוכנית ולקחת אפידורל. לא קרה כלום. מה שעזר לי - באתי מוכנה עד כמה שאפשר אבל השתדלתי לא לבנות לי שום תסריט מראש, לא לקבוע שאני יולדת "רק בלי אפידורל". זה איפשר לי לשמור על ראש פתוח, ולא להיכנס ללחץ, לא להינעל על אופציה אחת ויחידה. לזכור שקיימות כל מיני אופציות. בשלב מסוים של הלידה הייתי כבר די עייפה והרגשתי שנמאס לי, ואז המיילדת המקסימה שהייתה שם אמרה לי שכל האופציות פתוחות, עדיין אפשר לקחת אפידורל אם אני רוצה. שאלתי אותה מה עושים אם אני רוצה? היא אמרה שאני צריכה לשכב והיא תחבר אותי לאינפוזיה. ברגע ששמעתי שצריך לשכב - הבנתי שאני ממשיכה בלי אפידורל. פתאום הרגשתי שיש לי כוח להמשיך, שעברתי כבר את הרוב ושזה תיכף נגמר. הבנתי שאם אני אשכב עכשיו - אני אסבול יותר מאשר אם אני אמשיך להתמודד. זאת החלטה שאי אפשר לקבל אותה מראש, לדעתי האישית, כי את לא יודעת מראש איך תרגישי. מאחלת לך לידה טובה, והכי חשוב - תינוק/ת בריא/ה ומקסימ/ה!
|
תוכן התגובה:
|