אני לא אשת בשורות... אנחנו מצחצחים למאיה כבר שנתיים ולרוב זה עם בכי- אבל זה אחד הדברים שלשנינו ברור שלא מוותרים עליו בבחינת יהרג ובל יעבור . לפעמים היא פותחת את הפה אבל לרוב זה בכח (ולפני אופצית הכח נתנו לה לשחק במברשת וניסינו לחבב עליה את העניין עם סיפורים וכולי...)היום אנחנו נותנים לה לבחור אם זה יהיה בכח או בדרכי נעם ואם אבא או אמא - אבל גם היא יודעת שבעניין העקרוני שנצחצח לה לא יעזרו הדמעות. בהצלחה עדי
|
תוכן התגובה:
|