25/10/2004 09:09
|
עידית של שחר
|
מאת:
|
O.T ענבל- בקשר לציורי ילדים
|
כותרת:
|
היי ענבל. מה שלומך? לפני כמה ימים כתבת שמעניין אותך ללמוד על פיענוח ציורי ילדים. התחום הזה תמיד עניין וסיקרן אותי וקראתי כמה ספרים וגם כתבתי עבודה (כשלמדתי פסיכולוגיה בתיכון). אבל במסגרת הלימודים בסמינר (חינוך מיוחד) למדתי שלוש שנים תרפיה באומנויות ואחת המסקנות הכי חשובות שהגעתי אליהם היא שניתוח ציור על פי ה"ספר" יכולה להיות מאוד "מסוכנת", אני מתכוונת לניתוח בסגנון של אם הילד צייר דמות אב גדולה עם שיניים חשופות... דמות ילד ללא פה/ ידיים וכ' שימוש רק בצבע מסוים וכ'- שזה בדרך מה שיש בספרים. בלימודים שלי למדתי שכל ציור צריך להבין בהקשר שלו ולשם כך צריך בעצם לשוחח עם הילד על מה שצייר, על הבחירות של הצבעים, איזה שם הוא נותן לציור וכדומה . זכור לי מקרה שחברה שלי סיפרה לי שאחיה צייר בגן ציור בשחור של איזה דמות קופצת ממגדל או משהו בסגנון והגננת הפנתה את אימא שלו לפסיכולוג ועשו סיפור שלם סביב הציור הזה ,אבל אף אחד לא טרח לשאול את הילד מה הוא צייר, וכששאלו מסתבר שהוא צייר את סופרמן ופשוט כל הצבעים האחרים היו תפוסים... אני חושבת שהכלי שההורה צריך ללמוד הוא בעצם איך לשוחח עם הילד על הציור ולכן אני רוצה להמליץ לך על ספר שמדגים היטב איך עושים את זה, 'אשנב לנפש' של ויולט אוקלנדר, שהיא פסיכוטרתפיסטית שעובדת עם ילדים, למדתי המון מהספר הזה, וחזרתי אליו המון פעמים במהלך הלימודים. בהצלחה עידית.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|