פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

15/11/2004 21:44 ליאתה מאת: ק.ב. יקרה, (סליחה - ממש ארוך...) כותרת: הודעתך נגעה ללבי מאד, ומאז שפתחת אותה אני מתלבטת מה לכתוב לך (ומתי למצוא את הזמן לעשות את זה...) מקווה מאד שאת עדיין חוזרת לכאן ועוד לא התייאשת. אכן מצב לא פשוט. את מתארת קשר חם ואוהב בין בנך למטפלת ואני רואה בעיני רוחי את הבת שלי והמטפלת שלה ומבינה בדיוק למה את מתכוונת. לצערנו - העולם שאנחנו חיים בו הוא לא יציב, ושינויים מתרחשים בו בצורה יומיומית, בין אם נרצה ובין אם לאו. בלי לשים לב, בנך כבר עבר, בחייו הקצרים, מספר לא מבוטל של שינויים ומעברים, הלידה היא הראשונה שבהם ואחריה הופיעו, בודאי, עוד רבים, גדולים וקטנים כאחד, למשל המעבר למשפחתון בגיל 7 חודשים. אני מסכימה איתך שרצוי ועדיף לשמור על שיגרת חיים מבוססת וקבועה עד כמה שניתן, בעיקר כשמדובר באנשים המטפלים בילדים שלנו, אבל כדאי לעצור לרגע ולהזכר, ששינויים כאלה הם מנת חלקנו וקשה מאד להמנע מהם. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא להשתדל לרכך את אותם עד כמה שניתן ולספק לילדים שלנו תמיכה מקסימלית בזמן שינויים משמעותיים שכאלה. חשוב מאד שיש לו במשפחתון עוד מטפלת שהוא מכיר ואוהב, וכמובן שלאחר 5 חודשים במקום הזה הוא כבר מכיר היטב את הילדים האחרים, את הסביבה, הצעצועים, וכו', כלומר - הוא חוזר כל יום למקום ולמציאות מוכרת ואהובה. בנוגע לצד הטכני, קודם כל - אני חושבת שבהחלט חשוב לקנות משהו למטפלת ולהפרד ממנה בצורה הולמת, שכן בהחלט נשמע שהיא זקוקה לזה ושמגיע לה. בעבר שאלה כאן מישהי שאלה לגבי מעבר של ביתה לגן אחר (הבת היתה יותר גדולה מבנך, נדמה לי שבסביבות גיל 3) ואני המלצתי לה לשתף את ביתה בקניית המתנה לגננות. מכיוון שבנך עוד צעיר מידי מכדי להבין ממש מה קורה, נראה לי לא לעניין לשתף אותו בכך (המעט שיבין יכול סתם לעורר אצלו חרדות, לדעתי). כמו כן, נראה לי מיותר לחלוטין להסביר לו מה בדיוק קורה (את הסיבות לעזיבתה של המטפלת), האינפורמציה הזו מיותרת לחלוטין עבורו, מהסיבות האמורות. מה את כן יכולה להגיד לו? את מכירה את בנך הכי טוב. את יודעת מה רמת הבנת השפה שלו, ולכן הייתי ממליצה לך להשתמש במלים פשוטות ומובנות לו כשאת מדברת על הפרידה מהמטפלת. הייתי משתפת אותו בתהליך נתינת המתנה ומסבירה לו שאתם נפרדים ממנה (ושוב, אני מדגישה - במלים אותן הוא מבין. אני לא יכולה לייעץ לך, כי אני לא מכירה אותו). רעיון נוסף שעולה לי הוא לצלם את שניהם מספר צילומים משותפים ולהכין לו אלבום קטן, אותו הוא יוכל לקחת למשפחתון והביתה, ומידי פעם (בעיקר במשפחתון) שיגלה סימני מצוקה - יוכלו להתבונן איתו בתמונות, לדבר עליה, לדבר על מה הוא מרגיש ("אתה עצוב כי ____ לא פה" וכו') ולהסביר לו מה קרה. אני יודעת שגם ככה קשה לך עם כל הסיטואציה, ואני בטוחה שגם לך עצוב מאד להפרד מהמטפלת, אבל חשוב מאד שתנסי (בשבילו) להשאר כמה שיותר רגועה ובטוחה בהמשך הטיפול בו במשפחתון (בדומה לתקופת ההקלטות, למעשה). לא סיפרת, באמת, מה קורה עם מחליפה - האם כבר יש מישהי? האם הוא מכיר אותה? האם היא תהיה המטפלת הראשית שלו מעכשיו? כי אם כן - הייתי ממליצה להצטלם גם איתה ולקחת את התמונה הביתה על מנת שתוכלו לדבר עליה ועל הדברים שהם עושים יחד. מבינה את החשש שלך מהשינוי הגדול הזה וההשלכות שיהיו לו על בנך, אבל בטוחה שאתם מסוגלים להתמודד עם זה בכוחות משותפים (כן. גם לו יש כוחות משלו...) זהו אכן שינוי, וככל שינוי יתכנו גם רגרסיות בתחומים שונים (שינה, אכילה, או כמו שציינת - חקירה בגן של הגדולים), אבל תזכרי שזו רק תקופה וזה יעבור. תאפשרי לו ללכת גם אחרוה (אם יצטרך, זה לא הכרחי שיקרה) על מנת שיוכל להמשיך ללכת קדימה. מאד מקווה שעזרתי ואשמח אם תעדכני. ליאתה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 14/11/2004  12:02 הערות לגבי הפרידה מהמטפלת - גימלית 15/11/2004  09:58 גימלית, תודה על תשובתך. אני מקווה שבנות נוספות יציצו פנימה ויענו לי, ממש זקוקה לעצה. (ל"ת) - ק.ב. 15/11/2004  10:45 :-) (ל"ת) - גימלית 21/11/2004  18:07 שלום ק.ב. - דרורית אמיתי-דרור

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש