קצת מנסיוני, אולי אוכל לעזור במעט. מור בת שנה ושלוש, יונקת וישנה אתנו חצי לילה. גם הפסיקה לקחת בקבוק בשלב מסויים וכך מצאתי את עצמי תקופה ארוכה מקורקעת בערבים לבית, ואם יוצאת אז רק אתה (מה שכבר לא פרקטי בגיל הזה). ואז הייתה השתלמות באיזה ערב שמאד לא רציתי להפסיד (כבר היתה בת שנה) לצורך העניין ניסינו ביום סימילאק (כי כבר אין לי מספיק חלב לשאיבה, והפלא ופלא גם לקחה בקבוק וגם אהבה את הסימילאק) כדי להבטיח שתסכים לקחת לפני השינה. כמובן שעזבתי אותה בלב לא שלם, עם המון חששות אבל היא הסתדרה מצויין עם אבא. סימילאק לפני השנה לא רצתה אבל נרדמה בלי בעיות וישנה כמו אבן עד שחזרתי. אח"כ הבנתי שהבעיה היא הרבה פעמים בראש שלנו (האמהות), הקטנים האלה מסתדרים הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים. מאז אני יוצאת לפעמים. והיא נרדמת בלי בעיות למרות שכאשר אני בבית היא כן נרדמת בהנקה. לגבי שינה משותפת, אני חושבת שזה עניין אישי. ברגע שמרגישים שכל אחד ישן יותר טוב במיטה שלו, אזי הזמן להפריד, אבל כל עוד מרגיש טוב ביחד לכולם, לא רואה סיבה להחליט על גיל ספציפי. יש המון דיונים בנושא, כדאי לחפש.
|
תוכן התגובה:
|