כמובן שהם לא קבועים וניתנים להסרה מתי שרוצים - זה כל הקטע התפקודי שלהם. הרבה יותר זול לשים לך גבס אבל זה לא ישרת את המטרה... בעקרון, יש לי, כמרפאה בעיסוק, שתי בעיות עם הסדים הקנויים: האחת, שפס המתכת יוצר לחץ ממוקד על האזור הלחוץ מלכתחילה (אזור התעלה הקרפלית), ואז לא פותר את הבעיה כראוי אלא רק מטאטא אותה מתחת לשטיח. פס זה גם שם את שורש כף היד בזוית שאינה תמיד מומלצת (כפוף מדי, ישר מדי) ואין מי שיגיד לפציינט מהי הזוית האידיאלית, וזה מה שמביא אותי לבעיה השניה עם הסדים הקנויים: אין איתם אדם מקצועי שמדריך ומטפל ביד... בניגוד לסד שנבנה במכון ריפוי בעיסוק מקצועי, הסד הקנוי נקנה בבית מרקחת, לרוב נקנה הסד ליד הנכונה (כבר ראיתי סדים של יד ימין על יד שמאל!), אבל לא תמיד בזוית טובה - דבר בעייתי מאד משום שלעצב הלחוץ יש צורך חיוני במנח של 10-15 מעלות ישור בכדי שישתחרר מעט הלחץ. וגם, רוב האנשים צריכים את הסד רק ללילה ואז, כשבלילה הסד מקבל התאוששות טובה, היד מתפקדת פי אלף טוב יותר במהלך היום. אבל רוב האנשים שמים את הסד הזה כל הזמן ואז נוצר קיבוע, ואין תנועתיות לעצב (מה לעשות, גם את זה צריך) ואז מגיעים לניתוח מהר יותר. וחוצמזה, הטיפול ב- CTS איננו באמצעות סדים בלבד. אצל צעירים, לרוב הפגיעה הזו נובעת מהרגלי עבודה לא טובים ומתחנת עבודה בעייתית. הפתרון הינו התאמה ארגונומית ושינוי קל בהרגלי העבודה. זה בדוק (מחקרית ובקליניקה) שזה עובד. את ההתאמה הזו מבצעים מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים שהתמחו בתחום כף היד והארגונומיה. ולכן, אדם עם CTS (=נמלים בידיים) , צריך להגיע לטיפול במכון ולא לקניה בבית מרקחת. לא רק בגלל הכסף אלא בעיקר לטובת הידיים שלו.
|
תוכן התגובה:
|