בחודשים האחרונים, מאז שהתקבעה שנת השינה, אני מניקה ואז יואל משכיב אותו במיטה שלו, מלטף, שר, מיישן. בשבועות האחרונים שמנו לב שהוא לא כל כך שם עלינו כשאנחנו יושבים לידו, או שהוא נרדם מיד או שהוא מעסיק את עצמו בספר או בפטפוטים עד שנרדם. אז התחלנו להשאיר אותו לבד להירדם. לרוב הוא נרדם מיד. לפעמים הוא קורא לנו לשוב, אנחנו נכנסים, מלטפים, מציעים מוצץ, ושוב יוצאים. זה אף פעם לא מגיע לבכי - לרוב אחרי פעם-פעמיים כאלו הוא פשוט ישן. אני מודה, אני לא שלמה עם זה, הייתי מעדיפה להישאר איתו עד שהוא כבר ממש לא מבקש אפילו. אבל מכיוון שהיישון זה לא התפקיד שלי, וזה מה שיואל מעדיף, ובסך הכל זה לא רע, אני משתפת פעולה. עם אחרים אגב הוא אפילו לא מבקש - מניחים, אומרים לילה טוב, וזהו. גם אותי זה מדהים. נועה
|
תוכן התגובה:
|