בעוד כחודש אנו מצפים ללידת בננו. גם לנו אין שום סיבה לבצע בבננו ברית מילה פרט לסיבה החברתית סביבתית הישראלית. חוץ מזה אנחנו עכשיו בחו"ל ועומדים להשאר כאן עוד כשלוש שנים. אני חייבת לומר שכשפניתי לרופא במרפאה המקומית שלנו כדי לברר אם יש רופא שעושה ברית מילה באיזור (פשוט מפני שחשוב לנו לברר את כל האפשרויות לפני שאנחנו מחליטים) הוא פקח עלי כאלה עינים נדהמות, שממש הצטערתי ששאלתי. הוא בהחלט התייחס לכל האקט כמשהו ברברי לחלוטין (אני מתנצלת בפני כל הקוראות/אים, בתיאור הזה אין כוונתי לפגוע באיש). גם אנחנו סקרנו כמעט כל מקור באינטרנט בנושא. בגלל הנתונים הסביבתיים שלנו כרגע (רוב האוכלוסיה סביבינו לא נימולה) קיבלנו חיזוק לא לבצע את הברית. יכול להיות שאם הינו בישראל - השאלה אם לבצע ברית או לא לא היתה עולה בכלל.
על כל פנים, אחד הנושאים שמטרידים אותי באופן מיוחד הם ההתמודדות עם המשפחה. בעלי טוען שהם יקבלו בסופו של דבר כל מה שנחליט, ויש מן הצדק בדבריו.
אחד השיקולים החזקים בעד ביצוע הברית היו שההחלטה תחייב אותנו (ואת הילד) לעמוד מאחוריה ולהצדיק אותה במסגרות שונות ומשונות באופן יום יומי במשך הרבה שנים. האם ההורים שקיבלו על עצמם את ההחלטה נמצאים כל הזמן במצב של מגננה? האם הנושא צף ועולה שוב ושוב או שמתישהו הוא פשוט נעלם ומתפוגג כי הוא כבר לא משהו מיוחד? האם אי ביצוע הברית יהפוך אותנו ל"נושאי דגל" שאין לנו שום כוונה לשאת?
באופן כללי השתכנענו, פחות או יותר, שכיום יש בארץ פתיחות גדולה יותר לענין. אבל השאלות האלה עדין מטרידות, ונשמח מאוד לשמוע תשובות ודיעות בענינן.
|
תוכן התגובה:
|