ההתחלה, כרגיל, מקורה בטעות. בכלל לא התכוונתי לעבור את הבחינות. היה לי טוב בבית - ברק הגיבור צמח לגברבר נועז, יפה תואר ויפה מראה, היה כיף. אני, כמובן, הייתי חייבת ללכת ולהרוס הכל כאשר עברתי את שלוש בחינות הגמר לתואר והפכתי ביום אחד לרופאה. אופס.
קיבלתי מתנה מופלאה, שהנחיתה 3/4 מהמשפחה בהית'רו ביום גשום של סוף ינואר (החתולה נשארה בארץ). רגע, אני מקדימה את המאוחר. קודם נועה ביקרה בארץ. עוד למדתי למבחן הראשון מבין השלושה, ולא הצלחנו להפגש. בשיחה האחרונה שלנו היא תיארה את הדירה המקסימה שלהם ואמרה "לא נורא. מקסימום נפגש כשאת תגיעי ללונדון." ואז עברתי את הבחינות. ואז קיבלתי את המתנה. ורק אז - בחיל ורעדה התחלתי לבדוק כמה מהמשפט נאמר ברצינות. ואז...
ואז נחתנו בלונדון, נרגשים לפגוש את נועה, אושיית הפורום הידועה, אביתר המפורסם, ויואל, הבעל התומך והאוהב. ניסיתי להתחמק מזה, אבל אני לא מצליחה. אני פשוט אגיד את מה שיש לי לומר ודי (נועה - אני מתנצלת מראש אם החלק הבא יביך אותך)- הם פשוט משפחה מקסימה! יש להם דירה חמודה, 'בריטית' אמיתית, שמשקיפה על גינה עם בריכת ציפורים וסנאים (!). הם אנשים רגועים ונעימים, חייכנים ומענינים. ברק הגיבור העדין נראה כמו פרא אדם לעומת הליכותיו האנגליות של אביתר המנומס. נועה ויואל פתחו בפנינו לא רק את ביתם, אלא הפכו את החופשה המשפחתית הקצרצרה שלנו לחוויה מופלאה. הם אירחו אותנו בחמימות ואהבה, עטפו אותנו ברוך, ונתנו לנו במתנה חופש אמיתי, נטול לחצים ועבודה. תודה לכם.
________
צר לי, בנות - המחלקה התחילה להתמלא שוב... אני חוזרת לעבוד (המשך יגיע)...
קרן
|
תוכן התגובה:
|