אני מעריכה גם את תשובתך. אבל הוא לא ענה לה שום דבר בנוכחותי.. את מה שהוא אמר לה הוא אמר בבוקר כשהיא התקשרה אליו והוא היה לבד בדרך לאנשהו. אני לא הייתי לידו. כשהוא חזר הביתה הוא סיפר לי. נכון, עדיין קצת צולע ותמיד יהיו שאלות אבל בלי טיפ טיפה אמונה אני לא אתקדם לשום מקום אלא אמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמי. סיפרתי מקודם על תחושות של בהלה קלה שתקפו אותי לרגע - מה ככה ניהיה כל הזמן עם יד על הדופק ? לא , אני לא אתן לזה להשתלט עליי. אם הוא אמר אני מאמינה ומשם הוכחות יומומיות אם יהיו או לא הן המשך הדרך שלנו. זו דעתי.
|
תוכן התגובה:
|