המשפט הזה נשמע טוב בפורום אבל לא בהכרח נכון למציאות. יש פערים סבירים בין ילדים ואין טעם להשוואות בין אמהות שהן בגדר הנורמה. אבל יש ילדים שיש להם איחור התפתחותי, ובמקרה כזה שאננות לא ממש תועיל. נכון שניתן לעשות מעט היות וזה כרוך בבשילה של התינוק שאין לנו הרבה השפעה עליה, אבל אם ניתן לחזק שרירים חלשים על ידי תרגול מסוים, ובכך לקדם את התינוק ולצמצם את הפער - זה רצוי.
איחור התפתחותי לא נעלם כשהילד מתחיל ללכת. גם אחר כך הוא מאחר בעלייה במדרגות, בקפיצה, בדילוג, בעמידה על רגל אחת, וכד'. בגילאי הגן ילדים כאלו יכולים לשים לב לפער בינהם לבין ילדים אחרים ולחוות תסכול, וכן להמנע ממה שהם חווים את עצמם כחלשים בו, וכך להגדיל את הפער. כך שתרגול, מודעות לבעיה והכוונה מקצועית יכולים רק להועיל.
לא הייתי רצה לטיפול בכל מצב, אבל ילדה בגיל 9 חודשים שעוד לא זוחלת ועוד לא יושבת - זה שווה בדיקה.
|
תוכן התגובה:
|