זו בדיוק הסוגיה שמעסיקה בימים אלו אותי ואת שאר ההורים לבני השלוש פלוס-מינוס בגן.
יש כאלו שטוענים שהגן הפרטי כבר "קטן" על הילדים שלהם, אבל אני נוטה להשאיר את הבת שלי שם. זה מקום שטוב לה בו והיא מאוד אוהבת, לעומת הטרום-טרום שאמנם שמעתי עליו המלצות חמות אבל מי יודע אם לה ספציפית תהיה כימיה עם הגננת. בגנים עירוניים אף פעם אין שלוש שכבות גיל יחד, כך שבכל מקרה הילדים צריכים לחוות עוד מעבר אחד לפחות: או מהטרום טרום לטרום חובה+חובה, או מהטרום טרום +טרום חובה לגן חובה. בעיני גם זה שיקול: להשאיר עוד שנה בגן ואז לעבור פעם אחת לטרום חובה+חובה.
מצד שני רוב מי שנשאר בגן הם הקטנים יותר (בני שנתיים כיום), והורים רבים חוששים שהגננת לא תהיה פנויה להשקיע כמו שצריך בגדולים. לי יש תחושה שלמרות הגיל הצעיר הם לומדים בגן המון, בעיקר בצורה לא פורמלית, ולפתח "תכנים" ו"מיומנויות" בגן עירוני עם 30 ילדים זה דבר שיכול לחכות עוד שנה. אם למישהו יש ניסיון בהתלבטות כזו אשמח לשמוע את דעתכם.
|
תוכן התגובה:
|
